ההפיכה המשטרית תגבה מחיר כלכלי כבד מהמשק הישראל
עצומת הכלכלנים המרצים באוניברסיטאות ובמכללות (350 במספר), והמאמר שפרסמו שני נגידי בנק ישראל לשעבר, קרנית פלוג ויעקב פרנקל, מבטאים את דאגתם לפגיעה בכלכלת ישראל לנוכח מהלכי הממשלה שמכוונים לפגוע בעצמאות מערכת המשפט ובכך להביא להפיכה משטרית. הפגיעה בכלכלה אינה מתמקדת רק בטווח הקצר (כגון ירידה בדירוג האשראי, היחלשות השקל ועוד), אלא בדרך כלל מתעצמת במשך השנים. התומכים בהפיכה המשפטית והמשטרית תוקפים את הכלכלנים בתקשורת וברשתות בטענה שמטרתם פוליטית ונועדה להבהיל את הציבור. זו טענת סרק.
מטרת מאמרנו זה היא להציג את הבסיס העובדתי לעצומת הכלכלנים, והוא מסתמך על עבודת מחקר מקיפה ופורצת דרך של כלכלנים מהנודעים בעולם, דארון אסמוגלו וג'ון רובינסון, שכללה 193 מדינות במשך 50 שנה, בין 1960 ל–2010.
אסמוגלו הוא פרופ' לכלכלה ב-MIT, ורובינסון פרופ' להיסטוריה כלכלית בהרווארד. מחקרם התפרסם בסדרת מאמרים בכתבי עת מדעיים בעלי מוניטין, וב-2012 יצא לאור ספרם המכונן, "Why Nations Fail — The Origins of Prosperity, Power and poverty".
המחקר משווה את שיעור הגידול (או הירידה) של התוצר הלאומי בין מדינות בעלות משטר דמוקרטי יציב, לבין כאלה שעברו מדמוקרטיה למשטר לא־דמוקרטי. הואיל והמחקר מתבסס על תקופה של 50 שנה, הוא כולל גם מדינות שעברו בחזרה למשטר דמוקרטי, כמו צ'ילה לאחר פינושה, ויוון לאחר מהפכת הגנרלים. כמו כן נכללות מדינות ברית המועצות לשעבר ומדינות הלוויין שלה, שעברו ממשטר לא־דמוקרטי לדמוקרטיה, וכן מדינות שנסוגו בחזרה למשטר לא־דמוקרטי. הואיל וכך, פיתחו החוקרים מדד דיכוטומי, המבוסס על מתודולוגיה הנהוגה במדע המדינה, המאפשר להגדיר את קו הגבול בין מדינות דמוקרטיות למדינות בעלות משטר לא־דמוקרטי. הבחנה זו נתנה ביסוס מדעי לניתוח הסטטיסטי במחקר.
המחקר הראה, כי קיים קשר סטטיסטי חד־משמעי: בדמוקרטיה שיעור הצמיחה הבת קיימא של התוצר הלאומי הוא חיובי, ובמשטר לא־דמוקרטי שיעור הצמיחה של התוצר פוחת ונהפך לשלילי. החוקרים מציגים עדות אמפירית לכך שדמוקרטיה תורמת לגידול התוצר הלאומי על ידי הגדלת ההשקעות, שיפור ברמת ההשכלה, עידוד רפורמות כלכליות, שיפור בשירות לציבור ולעסקים על ידי הממשלה וצמצום התסיסה החברתית.
החוקרים גם הראו, שרמת השחיתות הכלכלית במדינות דמוקרטיות קטנה בהרבה מזאת שבמדינות הנשלטות על ידי משטר לא־דמוקרטי. שחיתות כלכלית היא שממריצה את המגזר העסקי להפנות מקורות כלכליים כדי "להשתלב" במערכת המושחתת, במקום להשקיע ביעדים יצרניים.
מסקנתם חד־משמעית: דמוקרטיה מגדילה, על פני שנים, את התוצר הלאומי לנפש, ובכך מביאה לעלייה ברמת החיים.
גם בתחום הפיננסי (שוק ההון ומערכת הבנקאות) נערכו מחקרים מקיפים על הקשר שבין שיטת מערכת המשפט במדינה לבין היעילות הכלכלית של המערכת הפיננסית בה. מחקרים אלה מגלים, כי כאשר מתרחש מעבר ממערכת משפט עצמאית לכיוון לא־דמוקרטי, נוצרים נזקים משמעותיים לתפקוד היעיל של המערכת הפיננסית. אנדרי שלייפר, כלכלן נודע ופרופ' לכלכלה בהרווארד, הראה יחד עם שותפיו למחקר מדעי אמפירי ופורץ דרך, עד כמה חשובה מערכת משפט עצמאית ואמינה לתפקוד התקין של המערכת הפיננסית בכל מדינה. מערכת זו חיונית לקידום של יזמות, תיעוש ופיתוח כלכלי, ובכך להבטחת השגשוג הכלכלי.
מדינת ישראל בסיכון מיוחד, בהיותה בעלת משק קטן אך מפותח, שהצלחתו הכלכלית ("הנס הכלכלי") קשורה קשר הדוק עם הכלכלה הגלובלית. הדבר מתבטא בהשקעות מסיביות מחו"ל ובפיתוח מרשים ויחיד במינו של ענף ההיי־טק. כל אלה תלויים במבנה המשטר הדמוקרטי ובאמינות של מערכת משפט עצמאית. לכן כלכלת ישראל חשופה במיוחד לפגיעה קשה, כאשר מתערער אמון המשקיעים ואמון שוקי ההון הבינלאומיים בתפקוד העצמאי של מערכת המשפט שלה.
מה שקורה בימים אלה במגזר הכלכלי בישראל הוא תגובה מיידית של ציבור המשקיעים בארץ ובחו"ל, הנובעת בשלב הזה רק מחשש שבעתיד הקרוב תתרחש הפיכה משטרית ותיפגע עצמאות מערכת המשפט. אם אכן תתממש אותה הפיכה יואץ ויעצים לאורך זמן תהליך הנסיגה של כלכלת ישראל וניתוקה מהכלכלה הגלובלית. הציבור הישראלי ייפגע וישלם על כך מחיר כבד.
המאמר פורסם לראשונה בעיתון דה מרקר
מאת: פרופ' אסף רזין ופרופ' חיים בן שחר
מוסד אקדמי: אוניברסיטת תל אביב
תחום המחקר שלי: מדעי החברה
הדוא"ל שלי: razin@tauex.tau.ac.il, hbs@bsa.co.il