היהודים בישראל עדיין לא החליטו איזו זהות מדינה הם רוצים ובתווך הזה החברה הערבית מתמודדת ומנסה לשרוד
השבוע נפל לי אסימון לאחר שיחת פרוזדור קצרה עם אחד העובדים, בחור יהודי, באוניברסיטת ת״א. לדעתו, הבעיה העיקרית כפי שהוא היהודי רואה אותה היא שהעם היהודי שלו בישראל עדיין לא החליט איזו מדינה הוא באמת רוצה. זהו בעצם מהות המאבקים המתמשכים בין חלקי העם השונים שמקרין גם על המאבק בין יהודים וערבים בארץ.
המשפט שלו הדהים אותי כי פתאום קלטתי שבתור ערבי פלסטיני אזרח ישראלי, תמיד חשבתי שאני הוא זה שמתנדנד בין שתי זהויות ואני הוא זה שנמצא בדילמה. דילמה שנוצרה מאז קום המדינה ובריחת דורות מהמשפחות הפלסטיניות לגולה מצד אחד, והישארות חלקים מהעם הפלסטיני ממורכזים באזורים שונים בארץ מצד שני. בין רגע זהותנו כפלסטינים הפכה להיות מורכבת יותר בתור אזרחים ישראלים. רובנו הצליח להתמודד עם האתגרים של זהות מורכבת הנקרעת בין שייכות לעם הפלסטיני הגולה ושייכות לאזרחות הישראלית ועשה מאמצים עילאיים להשתלב במדינה. השתלבות שנעה בין הצלחה כמו בהשכלה הגבוהה בשנים האחרונות ובין כשלון כמו בתעסוקה במשרדים הממשלתיים ובחברות המובילות על רקע אחוזים העסקה הנמוכים בהרבה מאחוז היחסי באוכלוסייה הכללית (כ-20%).
לעומת דילמת הזהות הפלסטיני-ישראלי, הדילמה הזהותית של הישראלי היהודי לא באה לידי ביטוי במחשבותיי שכן כאמור יש לו מדינה שהגדיר אותה עפ"י מגילת העצמאות כיהודית דמוקרטית. אותו עם יהודי שהיסטורית נלחם על שמירת דתו באירופה, השפיע בהצלחה על כלכלת העולם אך נקלע למלחמת עולם אכזרית בה הנאצים הארורים טבחו בו בשואה האיומה, לבסוף הקים מדינה, גם אם תוך מאבק מזוין ויצירת סכסוך דמים עם העם הפלסטיני שלא נראה לו סוף בימים אלו. לא הפנמתי שלמרות הקמת המדינה מזה יותר משבעה עשורים, היהודי בארץ עדיין לא החליט איך הוא רוצה שמדינתו תיראה. מדינה של יהודים בלבד? מדינה של חילונים בלבד? מדינת הלכה? מדינת דו לאומית? מדינת כל אזרחיה ללא הבדל דת גזע ומין? שאלות שמהוות את הבסיס למאבקים הפנימיים של העם היהודי בארץ. מאבקים שעיקרם כרגע המאבק כנגד ההפיכה המשפטית שקורית בימים אלו, שהמחיש לי את בעיית הזהות המכותרת ע"י שלוש צלעות של משולש לא-שווה צלעות אלא משולש ישר זוית: היתר, צלע אחת של יהודים רבים שאין להם שום בעיה שתהיה כאן מדינה לא דמוקרטית עם שלטון הרוב שיתבסס יותר על החלק הדתי-חרדי שמספרו הולך וגדל. הבסיס (תרתי משמע😉) צלע שניה של חלק אחר בעם שכרגע הוא במיעוט אבל הוא הרוב בתרומתו לכלכלה, הנאבק לשמירת הזהות החילונית של מדינתו והפרדת הרשויות בצורה משפטית. הגובה, צלע שלישית של אותו חלק דתי-לאומי בעם היהודי, שנאבק בכל מאודו ובכל דרך חוקית או לא חוקית על שליטה מלאה בכל חלקי בארץ ומוכן בשביל זה להפוך את המדינה ללא דמוקרטית ולסלק את כל מי שיפריע לו בדרך.
ובתוך המשולש הזה, אנחנו האזרחים הערבים נמצאים בטווח בין כל שלושת צלעותיו ומנסים לשרוד עד שזהות המדינה היהודית תתייצב ותוכרע. אנחנו נאבקים על קבלת זכויות שוות, נאבקים כנגד גזענות גלויה וסמויה, נאבקים על פרנסה טובה וקיום עם חינוך טוב וללא אלימות רצחנית שבסיסה מצב סוציואקונומי ירוד, נאבקים ומנסים אבל תמיד נשארים מוגבלים בתווך שבין שלושת צלעות המשולש של חלקי העם היהודי בארץ שעדיין לא קבע איזה סוג משולש הוא רוצה שיהיה והאם יש סיכוי להפוך לריבוע עם צלע רביעית של החברה הערבית. חברה שתורמת רבות לכלכלת המדינה ולהשכלתה, ויוצקת הרבה תוכן לרב תרבותיות שבתוכה שיכולה רק לעשות טוב למדינה חפצת חיים במקום מדינה חפצת מאבקים בלתי פוסקים.
לסיום, וכמי שהיתה לו הזכות לאחרונה לזכות, כערבי, באות ראש העיר ת״א-יפו למעורבות חברתית על רקע פעילותי למען השכלה גבוהה בחברה הערבית ופעילות לשותפות ערבית יהודית בארץ, אני טוען שהגיע הזמן לתת לחברה הערבית להיות צלע רביעית בזהות המדינה ולתרום לעשייה החברתית הכלכלית והחינוכית מבלי לבקש ממנה לוותר על זהותה הפלסטינית ההיסטורית ומבלי לוותר על תחושת העצבות ועל תחושת ההזדהות הטבעית והאנושית עם שארית העם הפלסטיני שסובל רבות בגולה ובשטחים ומחפש תקווה. במילים אחרות, תנו לערבים הפלסטינים אזרחי ישראל לנשום, לחיות ולפרוץ את גבולות משולש הזהות של העם היהודי בארץ אתה הוא נאבק עדיין מאז קום מדינתו.
מאת: פרופ׳ יוסף משהראוי
מוסד אקדמי: אוניברסיטת תל אביב
תחום המחקר שלי: פיזותרפיה
הדוא"ל שלי: yossefm@tauex.tau.ac.il