top of page
חיפוש
  • תמונת הסופר/תפרופ׳ טל שדה

הרפורמה המשפטית מאיימת על המגזר הפרטי


 


הרפורמה המשפטית שממשלת ישראל מנסה לקדם בימים אלו, אם תתממש במתכונתה הנוכחית, תאפשר לממשלה לפעול ללא הגבלה, כל עוד יש רוב בכנסת התומך במהלכיה. כפועל יוצא מכך, כל מי שאינם מיוצגים על ידי הקואליציה יהיו חשופים לכל החלטה של הממשלה, אשר תכבד את זכויותיהם השונות רק ככל שתרצה, ובכלל זה זכות הקניין. אילו השלכות מקרו-כלכליות יכולות להיות לכך?


אחד החששות העיקריים שהועלו בדיון הציבורי הוא הפגיעה בדרוג האשראי של ישראל. מכתב הכלכלנים מביא דוגמאות לקשר שבין החלשות המוסדות הדמוקרטיים לדרוג האשראי, אך הספרות העוסקת ביתרון שיש לדמוקרטיות בגישה לאשראי איננה מגיעה לתוצאות חד משמעיות. ישנן אוטוקרטיות המצליחות להשיג אשראי, וישנן דמוקרטיות שהמדיניות הכלכלית בהן מתקשה לשמור על משמעת פיסקאלית והן שוקעות בחובות. בכל הקשור לזמינות אשראי, מדינה לא דמוקרטית יכולה להתגבר על בעיית שלטון החוק בתוכה ע"י הסכמה למנגנון ישוב מחלוקות עם המשקיעים בארץ אחרת (בד"כ בלונדון). אם הממשלה מצליחה לשמור על משמעת בתקציב ועל שקיפות בנתוני החוב, סביר שתמשיך לקבל אשראי בתנאים טובים. רמות חוב ציבורי נמוכות ושער החליפין נייד, כמו במקרה של ישראל, יסייעו גם הם. אם ממשלת ישראל חשופה לסיכוני אשראי מידיים הם נובעים בעיקר מקשיים פוטנציאליים בריסון התקציב. בהעדר שותפים קואליציונים חלופיים, רה"מ נתניהו צפוי לעמוד בפני דרישות גבוהות מהשותפים הנוכחיים.


בהקשר זה, סימן שאלה חשוב שמרחף מעל דרוג האשראי של ישראל הוא יכולתה להמשיך ולשמר את היציבות המקרו-כלכלית שלה, שדווקא רה"מ נתניהו היה אחד מתומכיה החשובים. האם הרפורמה המשפטית מסמנת תפנית אסטרטגית גם בעניין זה? אם רה"מ נתניהו מאמין שיש לו אופק של שנים רבות בפוליטיקה הוא ימשיך לרצות בקשרים טובים עם משקיעים זרים. אולי יתאפק ולא יעשה שימוש תדיר באפשרויות שהרפורמה המשפטית מקנה לו. אך אם הוא חושש שזמנו בפוליטיקה מתקצר יתכן שיעבור ממדיניות של יציבות כלכלית למדיניות של פופוליזם כלכלי – גירעונות, אינפלציה גבוהה ורמיסת מי שאינם מזוהים אתו פוליטית. בתסריט ברזילאי כזה, גם הפשיעה גוברת, הממשלה מתקשה לגבות מיסים, והגרעון שלה חוזר ותופח.


מצבו של המגזר הפרטי חד משמעית יותר קשה במדינה שאין בה שלטון חוק ואין הגנה טובה על זכויות קניין. עבור תאגידים גדולים, קשרים עם הממשלה יכולים (עד גבול מסוים) להיות תחליף לשלטון חוק אבל עסקים בינוניים וקטנים חשופים יותר לשרירות השלטון. לכן במדינות כאלו הכלכלה נוטה לריכוזיות (אוליגרכים) והריכוזיות נוטה לפגוע בצמיחה. עסקים בינוניים וקטנים יתקשו לגייס אשראי זר משום שיכולתם להחזיר את חובותיהם אינה ברורה בהעדר שלטון חוק. גם האשראי המקומי נפגע. מחקרים השוואתיים מראים כי כמות האשראי הבנקאי דועכת עם שלטון החוק. בהעדר שלטון חוק גם הבנקים לא יודעים ממי ניתן יהיה לגבות חובות, וממשלה ללא איזונים יכולה בפועל לאלץ אותם לתת אשראי למגזרים ובתנאים שהיא חפצה בהם. הבנקים יתנו פחות אשראי בכלל, ופחות אשראי לעסקים טובים אם אין להם קשרים פוליטיים. פוליטיזיה כזו של הבנקים תחנוק את הצמיחה. במיוחד צפויה להיפגע כך תעשיית ההייטק וחברות הזנק אשר חשובות לכלכלת ישראל.


אותם שיקולים צפויים להשפיע על גיוס השקעות זרות בישראל. תאגידים זרים גדולים אשר כבר מושקעים בישראל יישארו, כי לא ירצו לאבד את השקעותיהם, ויקוו שיחסים טובים עם רה"מ יקנו להם חסינות משרירות שלטונית. מחקרים מראים שחברות אנרגיה ומחצבים למשל אינן בררניות בעניין שלטון החוק. אבל השקעות זרות חדשות בענפים אחרים צפויות לדעוך. ככל שההשקעות נזילות יותר כך יקל על המשקיעים לצאת מישראל. הממשלה יכולה כמובן לנסות להגביל את זרם ההון היוצא, אך צעד כזה יסמן כי אכן פניה להתעמתות עם משקיעים, ואז צפוי דרוג האשראי להיפגע מאוד והמדינה עלולה להיקלע למשבר במאזן התשלומים שלה.


מאת: פרופ׳ טל שדה

מוסד אקדמי: אוניברסיטת תל אביב

תחום המחקר שלי: מדע המדינה

הדוא"ל שלי: talsadeh@tauex.tau.ac.il





Comments


bottom of page