top of page
חיפוש
  • חוקרים מהחוג לניהול מצבי אסון וחירום

זה שעולה וזה שיורד: החוסן הלאומי של תומכי הקואליציה לעומת זה של תומכי האופוזיציה

כך משפיעה המהפכה החוקתית על מדד החוסן הלאומי שלנו

 



מחקר חדש של חוקרות וחוקרים מאוניברסיטת תל אביב והמכללה האקדמית תל חי שבחן נושאים הקשורים לחוסן, דחק ו- well-being: חוסן לאומי, חוסן אישי, מדדי תקווה, מורל, תסמיני דחק ותפיסת איומים, מציג באופן מדעי את מה שכולנו הרגשנו בתקשורת, ברשתות החברתיות ובמרחב הציבורי: בעוד שבמהלך השנה האחרונה החוסן הלאומי של תומכות ותומכי הקואליציה עלה בצורה משמעותית (מ-3.5 ל-3.9), בקרב תומכות ותומכי האופוזיציה המגמה הפוכה ומצביעה על ירידה תלולה במדד החוסן הלאומי (מ-3.7 בחודש אוקטובר 22 ל-3.2 בחודש אוגוסט 23). לדברי צוות המחקר, הפער בין שתי הקבוצות מעמיק והולך, דבר שמוביל להחרפת המשבר הפוליטי-חברתי הקשה שבו שרויה מדינת ישראל בימים אלו.

האם יש תקווה לעתיד טוב יותר? תלוי את מי שואלים

המחקר נערך בהובלת החוקרים: פרופ' שאול קמחי, פרופ' ברוריה עדיני, ד"ר מאיה סימן טוב ואריאל קאים מהחוג לניהול מצבי אסון וחירום ופרופ' יוחנן אשל, ד"ר הדס מרציאנו מהמכללה האקדמית תל חי ואוניברסיטת חיפה. המחקר הנוכחי מבוסס על שלוש מדידות חוזרות בקרב אותו מדגם (N=785). המדידה הראשונה נערכה זמן קצר לפני הבחירות האחרונות (באוקטובר 2022). המדידה השנייה נערכה בפברואר 2023, כשלושה וחצי חודשים לאחר הבחירות, ובעיצומה של המהפכה החוקתית. המדידה השלישית נערכה בתחילת חודש אוגוסט 23.

השוואת ממוצעי החוסן הלאומי בקרב תומכי הקואליציה מצביעה על עליה מובהקת מ 3.53 במדידה הראשונה ל 3.85 במדידה השלישית, בעוד בקרב תומכי האופוזיציה חלה ירידה מובהקת מ 3.66 במדידה הראשונה ל 3.20 במדידה השלישית. ראוי לציין כי במדידה הראשונה דיווחו תומכי האופוזיציה על חוסן לאומי גבוה במידה מובהקת, בהשוואה לתומכי הקואליציה.

באשר לרמת התקווה לעתיד טוב יותר, מהמחקר עולה כי לא היה שינוי מובהק בממוצע רמת התקווה של כלל המדגם בין המדידה הראשונה (3.51) למדידה השנייה (3.52). לעומת זאת, במדידה השלישית נרשמה ירידה חדה בקרב כלל הציבור ל-3.17. הפערים בולטים מאוד גם בהבחנה בין תומכי האופוזיציה לקואליציה: בעוד שתומכי הקואליציה שמרו בשלושת המדידות על רמת תקווה יחסית גבוהה (3.6) הרי שבקרב תומכי האופוזיציה רמת התקווה צנחה באופן מובהק מ-3.4 ל-2.8. (נמדד בסולם 5-1).

החוסן האישי שלנו בירידה

נתון נוסף שממחיש את ההשפעה של המהפכה החוקתית על הציבור בישראל בא לידי ביטוי במדד החוסן האישי. על פי הממצאים, חלה ירידה חדה ומובהקת בקרב כלל הציבור לאורך שלושת המדידות מ-3.9 ל- 3.5. (סולם 5-1). ירידה משמעותית זו ברמת החוסן האישי נצפתה בקרב שתי הקבוצות (תומכי הקואליצה והאופוזיציה כאחד) , ללא הבדל מובהק בין שתי הקבוצות לאורך שלושת המדידות. במילים אחרות, משתתפי המחקר כולם דיווחו על ירידה בחוסן האישי שלהם.

באשר למדד של תחושות הסכנה, גם כאן, כצפוי, תומכי האופוזיציה מדווחים שהם חשים סכנה אמיתית לקיומם ולקיום המדינה והחשש שלהם מתבטא בעליה גדולה של תחושת הסכנה (עליה מ- 2.3 ל- 2.9). לעומתם, תומכי הקואליציה מרגישים הרבה יותר בטוחים והדבר בא לידי ביטוי בירידת תחושות הסכנה (ירידה 2.6 ל-2.1) על סולם 5-1.

לסיכום, החוקרים מדגישים כי מתוצאות המחקר ניתן להסיק שמאז בחירות נובמבר 2022 הולך וגדל הפער בין שתי הקבוצות במחקר המייצגות את האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל - תומכי הקואליציה והאופוזיציה. בכל המדדים שנבדקו במחקר, ניכר שבעקבות הבחירות והמאורעות שהתרחשו אחריהן, תומכי האופוזיציה מעידים על צניחה גדולה ומשמעותית במדדי החוסן ועליה במדדי הדחק: החוסן הלאומי, החוסן האישי, התקווה לעתיד טוב יותר והמורל ירדו באופן מובהק, ואילו תסמיני הדחק ותחושות הסכנה עלו באופן מובהק בקרב קבוצה זו. כמו כן ניתן להבחין בכך שבעקבות הבחירות, הפער בין שתי הקבוצות מעמיק והולך, דבר המוביל להחרפת המשבר הפוליטי/חברתי הקשה שבו מדינת ישראל שרויה בימים אלו.

Comments


bottom of page