top of page
חיפוש
  • תמונת הסופר/תפרופ' אביתר מתניה

חלופה להצעה לוועדה לבחירת שופטים


 

ההצעה שלהלן מנסה להתמודד עם שני מתחים עקרוניים שקיימים כיום בדיון על הוועדה לבחירת שופטים. הראשון – רצון של חלק גדול מהעם, רצון המשתקף בקואליציה הנוכחית, לגוון ולשנות את המאפיינים של שופטי ישראל בערכאות העליונות ולהתאימם למגוון החברתי והפוליטי הקיים בישראל מכאן, ורצונם של אחרים, כפי שמשתקף כיום באופוזיציה הנוכחית ובמערכת המשפט, שלא לאפשר לרוב קואליציוני קטן לקבוע לשנים ארוכות את אופיו של בית המשפט על ידי מינויים הרחוקים מהסכמה.


הרכב הוועדה

הוועדה תכיל 11 איש ו/או אישה.

הקואליציה תקבל מספר חברים בהתאם למספר "העשרות" שהיא סגרה בכנסת (כלומר קואליציה של 61 – 69 חברים תקבל 6 נציגים, קואליציה של 70 – 79 חברים תקבל 7 נציגים וכך הלאה), ובדומה לכך גם לגבי האופוזיציה (עם הבדל קל לסגירת העשרות: אופוזיציה של 51 – 59 חברים תקבל 5 נציגים, אופוזיציה של 41 – 50 תקבל 4 נציגים וכך הלאה).

נציגי הקואליציה יהיו כדלקמן: שר המשפטים שיכהן כיו"ר הוועדה, יו"ר וועדת חוק חוקה ומשפט, שני שופטים בדימוס (מחוזיים או עליונים) שייבחרו על-ידי שר המשפטים בהסכמת רה"מ ויו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט, והשאר ח"כים של הקואליציה לפחות משתי מפלגות שלה שייבחרו על ידי הקואליציה בהסכמה או ברוב.

נציגי האופוזיציה יהיו כדלקמן: שני שופטים בדימוס (מחוזיים או עליונים) שייבחרו על-ידי ראש האופוזיציה בהסכמת לפחות עוד שני ראשי מפלגות באופוזיציה (או רק אחד אם יש רק שתי מפלגות באופוזיציה), והשאר ח"כים מהאופוזיציה שייבחרו לפי הסכמה או רוב באופוזיציה, אך כך שיהיו לפחות משתי מפלגות באופוזיציה (או ממפלגה אחת בלבד אם האופוזיציה קטנה מ-41 ח"כים).


הסבר לרציונל המבנה:

המבנה מאפשר מחד ייצוג של העם על-פי הבחירות עם רוב לקואליציה ולנציגיה (ולפחות ייצוג של שתי מפלגות הן בקואליציה והן באופוזיציה כדי ליצור מגוון דעות), אך תוך כדי ייצוג נכבד למערכת המשפט באמצעות שופטים בכירים בדימוס.

ייצוג כזה של מערכת חשוב ממספר סיבות:

ראשית – לשופטים בדימוס אמורים להיות ניסיון רב וכן הבנה מקצועית בבחירת שופטים על סמך כישוריהם המשפטיים והתאמתם לתפקידים השונים, כלומר הם אלו שייתנו ביחד את הבסיס המקצועי לדיון.

שנית - בהנחה סבירה שלשופטים מחוזיים או עליונים בדימוס אין תלות במערכת עצמה וגם לא אינטרס צר בבחירה, הם לא ייתנו ידם לבחירת אנשים לא ראויים, ולכן חברותם של 4 כאלו בוועדה תשמור את המערכת מלבצע טעויות קשות.

בנוסף – חברותם בוועדה תאפשר לעיתים לשופטים עצמם לשכנע אלו את אלו (נציגי קואליציה ואופוזיציה) במועמדים כאלו ואחרים שאין עליהם מחלוקת מקצועית ובכך להגיע להסכמות גדולות בתוך הוועדה, שלעיתים לא יכולות להתקבל במאבק לעומתי של קואליציה ואופוזיציה.

לבסוף – נוכחותם של 4 שופטים בוועדה תוסיף מאוד לאמון הציבורי בוועדה ובמינוייה.


בחירת שופטים

הוועדה תבחר את שופטי העליון והמחוזי ונשיאי כל הערכאות (עליון מחוזי ושלום) ותקים וועדה מקצועית לבחירת שופטי שלום שתביא את הצעתה לאישור הוועדה שיכולה לקבל את כולה, את חלקה או לדחותה.

בחירותיה של הוועדה בשופטים מחוזיים ועליונים או נשיאי בתי משפט יהיו ברוב של לפחות 8 מחבריה (כלומר רק לקואליציה של 80 חברים ומעלה יש רוב בוועדה על כלל נציגיה שביניהם יש גם שני שופטים, אחרת היא נדרשת להסכמת חלק מהאופוזיציה לבחירה).

בחירותיה של הוועדה לשופטי שלום על סמך הוועדה המקצועית שמינתה יהיו ברוב רגיל.

הוועדה יכולה להדיח שופט מתפקידו רק עם רוב של 10 מחבריה (כלומר כמעט פה אחד, מה שיקרה במקרים קיצוניים בלבד כמו עבירה פלילית חלילה וחס).

עם זאת, הוועדה יכולה למנות ברוב רגיל ממלאי מקום לכל אחד מהתפקידים לתקופה של שנתיים או עד להסכמה של 8 חברי וועדה על מינוי קבוע לתפקיד (המוקדם משניהם), אך בכל מקרה לא ניתן לאייש ממלא מקום מסוים ליותר משנתיים בתפקיד מסוים.


הסבר לרציונל הבחירה:

המטרה בשיטה זו היא להגיע להסכמות רחבות ככל האפשר בבחירת השופטים.

הסכמות אלו אינן אפשריות מבלי הסכמה של לפחות חלק מהאופוזיציה או נציגיה, וללא הסכמות משותפות של חלק מנציגי הכנסת וחלק מנציגי מערכת המשפט (השופטים בדימוס הם 4 חברים ונדרש לפחות אחד מהם ובדרך כלל יותר מאחד כדי להגיע ל-8 חברי וועדה). מצד שני, היכולת לבחור ממלאי מקום ושופטי שלום ברוב רגיל מאפשרת "שלא לתקוע את התהליך", אך היות שבחירה כזו נחותה לבחירה קבועה והיא זמנית בלבד, השיטה דוחקת במערכת להגיע להסכמות.

השילוב של רוב לנציגי הקואליציה מחד, אך עם נציגי עולם המשפט כחלק מ"קבוצת" הקואליציה ועם הכרח להגיע לרוב גדול בבחירת השופטים (לא מספיקה "קבוצת" הקואליציה בלבד) מאידך, יוצר שיטה הנמנעת מטעויות קשות, אינה דורסנית ומאוד מאוזנת.

היתרון בהסכמה רחבה בבחירה חשוב מאוד גם מבחינת הלגיטימציה של השופטים הנבחרים: לא טוב ששופט ייבחר על ידי רוב רגיל בלבד וכחלק מלעומתיות של קואליציה ואופוזיציה. ואף יותר מכך: יהיו מועמדים טובים שיעדיפו שלא להיבחר ברוב דחוק על-מנת לא להצטייר כמועמדי "צד מסוים".

לבסוף, היות שניתן לבחור ממלאי מקום – הרי יש לקואליציה על נציגיה יתרון מקומי שדוחק עוד יותר להגיע להסכמות ובמקביל אינו עוצר את המערכת מלהמשיך ולהתנהל.


ניתוח ההצעה מכיוונים שונים


פרספקטיבת הקואליציה:

מורכבת משלוש רמות: הראשונה - לצד הפוליטי גרידא של הקואליציה הנבחרת )שר המשפטים וח"כים( יש לפחות 4 נציגים בוועדה, ולכן הם יכולים למנוע בחירה של שופטים מחוזיים ועליונים וכן נשיאים, כלומר יש להם עוצמת וטו. השנייה - ביחד עם השופטים בדימוס שנבחרו מצידם, הם יכולים לשלוט במיוניי בתי משפט השלום וכן במינוי ממלאי מקום. השלישית – בהנחה ששכנעו חלק מחברי הוועדה מטעם האופוזיציה, ובמיוחד ייתכן והשופטים בדימוס נציגי האופוזיציה יחברו לשופטים בדימוס נבחרי הקואליציה משום שהבחירות המוצעות לשופטים הן איכותיות ואין טעם למנען מתוך לעומתיות לשמה, הקואליציה יכולה להגיע למינויים קבועים.

מצד שני יש לעוצמת הקואליציה מגבלות כוח ברורות. הצד הפוליטי גרידא אינו יכול למנות ולו שופט אחד ללא הסכמה נרחבת יותר, מה שמונע שימוש לא מרוסן בכוח.


פרספקטיבת האופוזיציה:

מגבלת המינוי הקבוע של 8 חברי וועדה לפחות מאפשרת לאופוזיציה ולנציגיה למנוע מינויים קבועים שאינם סבירים וכן מאפשרת לנציגיה הפוליטיים למנוע כל הדחה, וזאת על עוד האופוזיציה מונה 41 חברים ומעלה. מצד שני, האופוזיציה אינה יכולה לעצור מינויים של ממלאי מקום או שופטי שלום, למעט אם שכנעה חלק מנציגי הקואליציה בכך. כאן יש יתרון לעובדה שהן לאופוזיציה והן לקואליציה יש נציגים שהם שופטים בדימוס, שיכולת השכנוע ביניהם היא גדולה יותר.


פרספקטיבת מערכת המשפט:

הימצאותם של 4 שופטים בכירים בדימוס בוועדה היא עוצמה בלתי רגילה למערכת המשפט מבחינת מקצועיות הבחירה בוועדה וכן מבחינת מגבלות הכוח של הכנסת בוועדה. בנוסף, היותם של השופטים חברי הוועדה שופטים בדימוס שאינם חלק מהמערכת הקיימת, מעניקה לגיטימציה ציבורית רחבה יותר לקביעותיהם של השופטים בתוך הוועדה. מובן, שמבחינת הפרספקטיבה הצרה של נשיא/ת העליון, ההשפעה על בחירת השופטים קטנה מאשר במצב הנוכחי בו שלושת נציגי מערכת המשפט בראשות הנשיא/ה מגיעים בדעה אחת לוועדה ויש להם לפיכך עוצמת וטו.


פרספקטיבה ציבורית:

השיטה המוצעת משלבת בין כמה מרכיבים המעניקים לה יתרונות ציבוריים גדולים.

ראשית שילוב של נציגי הכנסת באופן ישיר עם שופטים מעניק לבחירות הוועדה לגיטימציה ציבורית גבוהה.

בנוסף, הוועדה משקפת את הבחירה הדמוקרטית של הציבור, כלומר נותנת עוצמה גדולה יותר לקואליציה, אך זאת תחת מגבלות כוח ברורות. בהתאם לכך, מי שהצביע ותומך בקואליציה הנבחרת יכול לדעת שיש וועדה המייצגת את ערכיו ובחירתו אך זאת תחת מגבלות של כוח, בדיוק אותן מגבלות שמאפשרות למי שלא בחר בקואליציה כלשהי להיות רגוע ביותר לגבי בחירות הוועדה, שלא יוכלו להיות לא סבירות או קיצוניות.

באופן כזה לאורך זמן אמורה להיווצר מערכת משפט מקצועית שמתאימה עצמה לערכים ולחברה המשתנה בישראל, אך תחת איזונים ברורים.



פרופסור אביתר מתניה הקים את מערך הסייבר הלאומי, ועומד בראש המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגית אוויר וחלל.


מאת: פרופ' אביתר מתניה

מוסד אקדמי: אוניברסיטת תל אביב

תחום המחקר שלי: מדעי החברה

הדוא"ל שלי: eviatarm@tauex.tau.ac.il


Comments


bottom of page