top of page
חיפוש
  • תמונת הסופר/תד"ר גיא פלדמן

כיצד המהפיכה המשפטית תשפיע על האוכלוסיות העניות והפגיעות ביותר?

עודכן: 7 בפבר׳ 2023


 


החברה הישראלית נתונה במשבר. זה כבר מזמן שהיא במשבר, אולם המהפיכה המשפטית שהממשלה מעוניינת לקדם הביאה את המשבר אל נקודת שיא. פרסום עיקרי התוכנית עורר ויכוח ציבורי סוער ורבים מותחים ביקורת נוקבת עליה. הביקורת נשמעת גם בין כותלי אוניברסיטת תל אביב, המשמשת קרקע פוריה להתארגנות של חברי הסגל האקדמי והמנהלי לצד סטודנטים המבקשים ביחד לעצור את המהפיכה המשפטית וכך, לטענתם, להגן על הדמוקרטיה הישראלית. עיקרי הטיעונים מתמקדים בהשלכות של המהפיכה על המבנה החוקתי של ישראל והפגיעה בזכויות האדם. התנגדותם של מבקרי המהפיכה חשובה וראוי להקשיב לטענות השונות ולדון בהן ברצינות. עם זאת, השיח הביקורתי כמעט נעדר התייחסות להשפעה של מה שמכונה ״רפורמה״ על הזכויות החברתיות של האוכלוסיות הפגיעות והעניות ביותר ולתפקידן של אוכלוסיות אלה בתנועת ההתנגדות למהפיכה המשפטית.


זכויות חברתיות, מושג שנטבע לראשונה על ידי תומאס מרשל במחצית השניה של המאה הקודמת, כוללות את הזכות של כל אזרח ואזרחית, ללא קשר למעמד או זהות, לחיות ברווחה סוציאלית וביטחון כלכלי על פי אמות המידה הנהוגות בחברה. כלומר, כפי שלכל אזרח יש זכויות אזרחיות, כגון חופש הביטוי והקניין, וזכויות פוליטיות, כמו הזכות לבחור ולהיבחר, כך זכאי כל אזרח לזכויות חברתיות, כגון הזכות לקורת גג ותנאי מחיה נאותים. המדינה אמורה להבטיח את הזכויות החברתיות של האזרחים, אולם המדינה, כמו הידרה מפלצת המים המיתולוגית, היא מרובת פנים. לעתים קרובות המדינה לובשת פנים שמתאכזרות לאזרחים, בעיקר לאלה הנמנים עם הקבוצות העניות והמוחלשות ביותר. לכן, תפקידה של מערכת המשפט, כחלק ממנגנון של איזונים ובלמים, הוא להגן על האזרחים ולהבטיח את מימוש הזכויות החברתיות שלהם.


ישנה הסכמה רחבה שלמהפיכה המשפטית המתוכננת יהיו השלכות הרות גורל על כלל האזרחים, אולם ההשפעה שלה אינה פרופורציונלית. הפגיעה באזרחים ואזרחיות החיים בתנאי עוני ומצוקה כלכלית, המהווים כחמישית מכלל האוכלוסיה בישראל, צפויה להיות חמורה יותר. חשוב להזכיר שההגנה שהעניק עד היום בית המשפט העליון לאנשים החיים בעוני מפני החלטות של הכנסת או הממשלה היתה מצומצמת ומינימלית. במלים אחרות, בית המשפט העליון במהלך העשורים האחרונים לא מיהר להתערב בהחלטות של קובעי המדיניות שהפרו את זכויותיהן החברתיות של אוכלוסיות החיות בעוני. אחת הפעמים המעטות שהתערבות כזו קרתה היתה לפני כשנה. בעקבות עתירתם של משפחות וארגוני החברה האזרחית, בג״צ פסק כי אסור לרשות החשמל, חברה ממשלתית, לנתק מחשמל אזרחים הסובלים ממצוקה כלכלית וכן שעליה לגבש הליך גביית חובות הרבה פחות אגרסיבי. בעקבות הפסיקה, קרוב ל-400,000 משפחות החיות בעוני מוגנות כיום מפני ניתוק חשמל. מה עלול לקרות אם הרפורמה המשפטית המוצעת תעבור? פסקת ההתגברות שהממשלה מקדמת תאפשר למחוקק להתגבר על פסיקת בג"צ ותתיר לרשות החשמל להשאיר אוכלוסיות מוחלשות ללא חשמל.


למרות הסכנה לאנשים החיים בעוני, קולם אינו נשמע כחלק מתנועת המחאה כנגד המהפיכה. יתכן שיש קבוצות מוחלשות שסבורות שמערכת המשפט אינה מייצגת אותן או מגינה עליהן. היא בעיקר משקפת את האינטרסים של בעלי הכוח ופועלת כדי לשמר את ההיררכיות הקיימות בחברה. אז איזו סיבה יש לקבוצות אלה לקחת חלק בהתנגדות? יש מידה רבה של צדק בכך. כאמור מערכת המשפט לרוב אינה מתערבת במקרים של פגיעה בזכויותיהן החברתיות של אוכלוסיות עניות. אולם המהפיכה המשפטית צפויה למחוק גם את ההגנה המועטה הקיימת על זכויותיהן של אוכלוסיות אלה. האתגר של תנועת ההתנגדות, אם כן, הוא לא רק לבלום את המהפיכה המשפטית. האתגר הוא גם להעצים את קולם והשפעתם של אנשים החיים בעוני באופן שיבטיח שבג״צ יפעל כדי להגן על הזכויות החברתיות שלהם ולמעשה של כולנו.




ד"ר גיא פלדמן, בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל אביב, מלמד וחוקר היבטים שונים של תופעת העוני, וכן מדיניות חברתית ומאקרו פרקטיקה


מאת: ד"ר גיא פלדמן

מוסד אקדמי: אוניברסיטת תל אביב

תחום המחקר שלי: עבודה סוציאלית

הדוא"ל שלי: guyfeldman@tauex.tau.ac.il

Commentaires


bottom of page