top of page
חיפוש
  • תמונת הסופר/תד"ר אלון יקטר

ככל שהציבור מעמיק ברפורמה, ככה גדלה ההתנגדות שלו אליה

סיכום שלושת סקרי הזירה מציג גידול משמעותי בהבנת הציבור את הרפורמה, ובהתנגדות אליה

 

יוזמת סקרי דעת הקהל של "הזירה" על אודות הרפורמה המשפטית ממשיכה עם סקר שלישי במספר, אשר התקיים בין התאריכים 19-29 למרץ. כמו שני הסקרים הקודמים, גם הסקר הזה כולל 200 נשאלים המהווים מדגם מייצג של החברה הישראלית. השימוש במספר סקרים קטנים בהפרשים של מספר ימים מאפשר לנו לעקוב אחרי מגמות היציבות והשינוי בדעת הקהל סביב הרפורמה והמחאה בעודן מתקדמות ועוברות גלגולים שונים. בנוסף, הסקר השלישי כולל מספר שאלות חדשות על אודות המחאה נגד הרפורמה ועתידה בנקודת הזמן הנוכחית.


הקשר: שלושת הסקרים בתוך האירועים

ראשית, תזכורת לגבי שני הסקרים הקודמים. הסקר הראשון (22 לפברואר - 1 למרץ) התקיים בעת שמספר חוקים ברפורמה כבר החלו להתגלגל בוועדות הכנסת ובהצבעות טרומיות והמחאה נגד הרפורמה גדלה והפכה קבועה. סיכום ממצאיו העלה התנגדות משמעותית לרפורמה וחששות מפני השלכותיה, אבל גם אחוז דו-ספרתי של אנשים שטרם גיבשו את דעתם עליה.

הסקר השני (9-16 למרץ) התקיים מספר ימים לאחר מכן. למרות חלוף הזמן, מבחינה מהותית התהליכים נותרו באותה מגמה: מחד, החקיקה המשיכה להתקדם דרך וועדות הכנסת, ומאידך, המחאה התגברה והחלה לכלול שיבושים וחסימות כבישים. ממצאי הסקר השני הראה ששיעור המתלבטים ירד וההתנגדות לרפורמה התגברה. גם שיעור הנשאלים אשר העידו כי השתתפו במחאה גדל.

הסקר השלישי בוצע בתקופה סוערת יותר משני קודמיו. מעט לפני תחילתו, חלק מחוקי הרפורמה אושרו בקריאה ראשונה בכנסת. בנוסף, הסקר החל ארבעה ימים לאחר הצגת מתווה הנשיא הרצוג ודחייתו המיידית על-ידי הממשלה. בזמן שהסקר כבר יצא לשטח, המשבר סביב הרפורמה העמיק במספר חזיתות: גל הודעות הקפאת השירות של מתנדבי מילואים, מספר מבוכות מדיניות (ביקור השר סמוטריץ' בארה"ב, זימון השגריר הישראלי בארה"ב לשיחת נזיפה) והחרפת העימות בין ראש הממשלה נתניהו והיועצת המשפטית סביב הסכם ניגוד העניינים. יתרה מזו, במהלך הסקר, הממשלה נסוגה מהעברת מספר מחוקי הרפורמה לפני פסח ועברה להתמקד בשינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים לפי נוסח חדש. ההודעה על פיטורי השר גלנט וההפגנות הספונטניות בעקבותיה התרחשו לקראת סוף הסקר ולכן סביר שהשפיעו על חלק קטן מהנשאלים.

על הרקע הזה, מה השתנה ומה נותר יציב בדעת הקהל בין שלושת הסקרים? כפי שיפורט בהמשך הרשומה, הסקר השלישי מראה שההתנגדות לרפורמה ותפיסת השלכותיה השליליות התגבשו והפכה יציבות בקרב רוב הנשאלים. ההתנגדות הזו משקפת עניין גבוה ומתמשך ברפורמה ותחושת הבנה בפרטיה. מנגד, הדעות חלוקות ומבולבלות יותר לגבי המחאה והדרך לפתרון המשבר. ממצאי הסקר, אפוא, מעידים על הצורך הדחוף בחיפוש פתרונות חדשים למצב וניהול שיח ציבורי שיאפשר לציבור לגבש עליהם דעה ברורה יותר.


ההתנגדות לרפורמה התגבשה כעמדת הרוב והפכה מוצקה ויציבה

בחינה של מידת התמיכה וההתנגדות לרפורמה בין שלושת הסקרים מספרת סיפור ברור. רוב הנשאלים מתנגדים לרפורמה, בתחילה כרוב יחסי לעומת התומכים ובהמשך כרוב מוחלט (מעל 50% מהמדגם). השינוי היחיד שחל בתקופה הזו הוא עליית שיעור המתנגדים והירידה המקבילה באחוז המתלבטים. יתרה מזאת, התהליך הזה קורה בין הסקר הראשון לשני, קרי בתחילת מרץ, ומתייצב בין הסקר השני לשלישי למרות, ואולי בגלל, רצף האירועים המסחרר בחצי השני של מרץ. מהבחינה הזו, בהיעדר שינויים משמעותיים במגמת החקיקה מחד והיקף המחאה מאידך, נראה שקווי דעת הקהל שורטטו והתקבעו לרעת הרפורמה: כמחצית מתנגדים לחקיקה, פחות מ-30% תומכים בה וכרבע ניטרליים או אינם יודעים.


ההתנגדות לרפורמה איננה רק כללית אלא מקיפה גם את כל רכיביה העיקריים. למעשה , כאשר הנשאלים מחווים דעה על החוקים עצמם – שינוי הועדה למינוי שופטים, פסקת ההתגברות, הגבלת יכולתו של בית המשפט לבטל חוקים, שינוי מעמד היועצים המשפטיים וביטול עילת הסבירות – שיעור התנגדותם עולה למעל 55%. הרכיב הלא-פופולרי ביותר הוא ביטול עילת הסבירות, אליו מתנגדים 65% מהנשאלים. גם ההתנגדות לחוקים הספציפיים טיפסה מאז הסקר הראשון והתייצבה על רוב מוחלט וקבוע. גם במקרה זה, העלייה בהתנגדות באה במקביל לירידה דומה בשיעור המתלבטים בעוד ששיעור התומכים אינו יורד או עולה.


לבסוף, רוב יציב בציבור חושב שהרפורמה תפגע ברוב הציבור, הן באוכלוסיות חזקות יחסית (חילונים ובני מעמד הביניים) והן באוכלוסיות מוחלשות (נשים, להט"בים, השכבות החלשות וערבים), בעוד שהמרוויחים העיקריים יהיו החרדים והמתנחלים.






דעת הקהל מתעניינת ברפורמה וחשה שפרטיה ברורים לה

אחד הטיעונים שנשמעים מצד תומכי הרפורמה הוא שמתנגדים רבים אינם מבינים אותה. רוב הנשאלים אינם מסכימים עם הקביעה הזו. ככלל, מידת העניין ברפורמה גדלה באופן עקבי בין שלושת הסקרים, מהתעניינות גבוהה של 44% מהנשאלים בסוף פברואר להתעניינות גבוהה של 51% כחודש לאחר מכן. כאשר מצרפים יחד את מי שמעידים על התעניינות בינונית או גבוהה, מגיעים בסקר האחרון לרוב מכריע של 82% מהנשאלים.


יתרה מזו, כאשר הם נשאלים על רכיבים ספציפיים ברפורמה, רוב הנשאלים מעידים שהם ברורים להם. למעשה, השינוי הבהיר ביותר מבחינת הציבור הוא החוק לשינוי הועדה למינוי שופטים, החוק הראשון בתור ולב המחלוקת הנוכחית בין הקואליציה לאופוזיציה, כמו גם הגבלת יכולתו של בית המשפט לפסול חקיקה – בשני המקרים, מעל 80% מהנשאלים חשים שהחוקים ברורים להם. בין 53%-65% טוענים שגם שאר הרכיבים – פסקת ההתגברות, שינוי מעמד היועצים המשפטיים וביטול עילת הסבירות – ברורים להם.



לצד ההתנגדות הרחבה, דעות חצויות לגבי צעדי המחאה והמשך הדרך

עד כה, הנתונים הראו שרוב גדול מתנגד לרפורמה, עוסק בה וחושש שתפגע בחלקים גדולים מהציבור, בעוד שהיקף התמיכה בה נמוך משמעותית. עם זאת, הבלבול וחוסר ההסכמה צצים כאשר עוסקים בדרך הלאה, הן מבחינת התנגדות והן מבחינת פתרון המשבר. הסקר השלישי כלל מספר שאלות חדשות שמדגימות זאת.

הסקר השווה את דעת הקהל לגבי השפעתן של הרפורמה מחד ושל המחאה נגדה מאידך על החוסן הלאומי של המדינה. השוואת הנתונים מגלה מספרים דומים מאוד: רוב הנשאלים (57%-60%) חושבים שגם החקיקה וגם המחאה כנראה או בטוח פוגעות בחוסן הלאומי. במילים אחרות, גם המחאה נתפסת כבעלת השפעות שליליות. ראוי לציין שהשאלה לא בוחנת ישירות את מידת התמיכה במחאה ככלי התנגדות, אבל לכל הפחות מדגימה שמעטים שמחים על השימוש בה, כולל חלק ממתנגדי החקיקה.

דעת הקהל חצויה גם לגבי החלטת מתנדבי מילואים רבים להקפיא את התייצבותם, צעד שנוי במחלוקת שזכה לתשומת לב ציבורית רבה. נתוני הסקר מראים כי 48% תומכים או תומכים מאוד ו-45% מתנגדים או מתנגדים מאוד. גם המספרים הללו, אם כן, מעידים שחלק ממתנגדי הרפורמה אינם תומכים בצעד הזה.



אם צעדי מחאה רבים שנויים במחלוקת, כיצד כן יש להמשיך? גם בשאלה הקריטית הזו חסרה הסכמה רחבה בקרב הנשאלים. בפועל, אף חלופה מאלו שעל השולחן אינה זוכה לתמיכה משמעותית: רק 14% תומכים בהמשך הרפורמה הקיימת של השר לוין, רק 15% היו רוצים שתבוטל ונישאר במצב הקיים ורק 19% מעדיפים להתקדם לפי מתווה הפשרה של הנשיא. לעומתם, 25% תומכים ב"מתווה פשרה אחר" ועוד 27% טרם גיבשו דעה בנושא. כלומר, רוב הנשאלים מעדיפים לחפש דרך אחרת או אינם יודעים מה דעתם. נראה, אפוא, שיש צורך דחוף בדיון ציבורי על דרכים קונקרטיות נוספות לצאת מהמשבר במטרה לגבש תמיכה ציבורית מספיקה בפתרון מוסכם.


כיצד חלופות כאלו יכולות להראות? אחת השאלות שחזרה בשלושת הסקרים הציגה אפשרויות שונות לגבי הדרך בה כן נכון להעביר רפורמה רחבה מהסוג שמוצע כעת. בחינת התשובות לאורך זמן מגלה ירידה בתמיכה בחקיקה באמצעות רוב רגיל בכנסת, המסלול בו נוקטת הממשלה עד כה, וגידול בתמיכה בחקיקה באמצעות רוב רחב בכנסת (70 או 80 ח"כים) או במשאל עם בו ישתתף הציבור. לכן, בעת חיפוש כיוונים חדשים לפתרון המשבר, הממצאים ממחישים שרוב הציבור היה רוצה מהלך רחב שכולל הסכמה בין רוב משמעותי של חברי הכנסת משני צדי המתרס ו/או מהציבור כולו.

 

הסקר התבצע בשלוש נקודות זמן, בקרב מדגם מייצג של כלל הציבור הישראלי, באמצעות 'הפאנל האינטרנטי ההסתברותי' של מכון ב.י. כהן מאוניברסיטת תל אביב. השאלון נשלח למשיבים בשפה העברית ובשפה הערבית. סה"כ רואיינו בסקר 601 משיבים. ניתוח נתוני הסקר התבצע על ידי ד"ר אלון יקטר מבית הספר למדע המדינה.


[1]הפאנל של מכון כהן נבנה מתוך מדגם ייעודי המבוסס על דגימה רנדומלית של פרטים ממאגר מרשם האוכלוסין. הגיוס לפאנל מתבצע באמצעות שילוב של סקר טלפוני ייעודי וגיוס באמצעות דואר. רק האדם שנדגם יכול להיות חלק מהפאנל ולא אף אחד אחר במקומו. הליך גיוס זה עומד בהלימה לסטנדרטים הסתברותיים באיכות המתודולוגית הגבוהה ביותר בעולם.



מאת: ד"ר אלון יקטר

מוסד אקדמי: אוניברסיטת תל אביב

תחום המחקר שלי: מדע המדינה

הדוא"ל שלי: ayakter@tauex.tau.ac.il





Comments


bottom of page