top of page
חיפוש
  • תמונת הסופר/תד"ר מתן אוריין

על חשיבותה של ביקורת בלתי תלויה במקרא

מישהו באמת מעוניין בנביא במשרת אמון?

 

מיכיהו וצדקיהו לפני אחאב מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה. יאן לאוקן, 1708. Rijksmuseum.nl

תקציר

רבים מחברי הקואליציה המובילה את השינוי המשטרי המתוכנן הם אנשים מאמינים. ואולם, דומה שהערכים אותם הם מקדמים כרגע רחוקים מרחק שנות אור מהערכים שבמוקד ספר הספרים. למשל, ביקורת עצמאית והצבת גבולות לשלטון חסר מעצורים ובלמים. סיפור אחד בספר מלכים מדגים זאת היטב ואף מסופר תוך שזירה ספרותית מחוכמת, של הניגוד בין אמת להעמדת הפנים.


* * *


כהרגלם הפבלובי של הטוקבקים והבוטים מהצד הימני של המפה הפוליטית, בחלק מהתגובות למחאה נגד השינויים המתוכננים במערכת המשפט ובמשטר מודגש ניגוד שקיים כביכול בין הזהות היהודית של מדינת ישראל לבין הערכים של מי שמתנגדים לביטול הביקורת השיפוטית הבלתי תלויה. ואולם, ביקורת עצמאית והצבת גבולות לשלטון חסר מעצורים ובלמים היא ערך יסוד בחזונם של נביאים רבים המאכלסים את ספר הספרים.


במקרה, הצעת החוק להפוך את היועצים המשפטיים למשרות אמון אפילו מזכירה מאוד סיפור על מלך אחד, שהיה נשוי לגברת גחמנית שחשבה שמותר לה הכל, וגם הוא עצמו לא אהב במיוחד ביקורת על שלטונו (ע"ע אליהו, זה שכונה על ידי המלך "עוכר ישראל", הגם שביקר רק את המלך באופן אישי). בימי אחאב, כך מספר ספר מלכים, פרק כב, נהוג היה לדרוש לא חוות דעת משפטית אלא נבואית ולאחאב, כך מסתבר, היו לשם כך לא פחות מארבע מאות נביאים במשרת אמון. כשעמד לצאת למלחמה בצוותא עם מלך יהודה, קיבץ את היועצים האלה והם אישרו לו לצאת למלחמה, פה אחד. אחד מחברי הפורום, שבוודאי שאף למשרה מעט יותר בכירה, כנראה שר ההסברה, ואף התהדר בשם מתאים: צדקיה, הגדיל לעשות והתחפש לשור או ראם עם קרני ברזל המנגח את האויב (השווה לספר דברים, פרק לג, פסוק יז).

אבל מלך יהודה, שבחצרו כנראה טרם יושמה רפורמה דומה "לחיזוק המשילות", התעקש שההצגה הזאת מגוחכת וביקש לשמוע, לשם שינוי, חוות דעת של נביא בלתי תלוי. הלכו וקראו למיכיהו בן ימלה, והמחבר מדגיש שאת מיכיהו מלך ישראל לא מקבץ בפקודה אלא נדרש לשלוח להביאו במיוחד, כלומר הוא לא היה סמוך על שולחן המלך. ברגע הראשון מיכיהו שועה לעצה "הידידותית" שקיבל מהשליח שנשלח אליו, ליישר קו עם הנביאים במשרת האמון, התשובה שלו היא פחות או יותר "איחלתי למלך בהצלחה במלחמה". אבל אחאב הרי מוקף מלחכי פנכה ויודע לזהות יותר טוב מכולם חנפנות מזויפת. מאחר והפעם לא מדובר בחוות דעת מטעמו של המלך הוא מופתע לרגע אבל מיד מתעשת ומשביע את מיכיהו לומר אמת ורק אמת. חוות דעת פיקטיביות יש לו די והותר. אמנם מיכיהו נשאר קולגיאלי לעמיתיו למקצוע וטוען שלא אינטרסים אישיים חלילה וחס אלא רוח אלוהים היא שגרמה להם לשקר ולומר את שרוצה המלך לשמוע, אבל הפעם התשובה שלו שונה – לא תשוב מהמלחמה. הציוץ הרשמי של המלך בתגובה הוא בוז: נו, מה אפשר לצפות מאחד שהמנטרה שלו היא 'רק לא אחאב'. את מיכיהו הוא שם במעצר בעוון... משהו. בוודאי בגידה כי הרי ביקורת היא בגידה (ועוד בשעת מלחמה! הרי זה ירי בתוך המרכבה!). אבל ליתר ביטחון אחאב מתחפש ומסווה את עצמו בקרב, ללמדך כמה הוא מעריך את חוות הדעת המקצועית של ארבע מאות הנביאים במשרת אמון.


משרת אמון, כך מלמד אותנו הסיפור, מרוקנת את הערך שבעצת היועץ. העיצוב הספרותי האירוני של המספר המקראי המדגיש את התחפושות וההצגה של הליך ממלכתי כביכול רשמי, מגיע לשיאו כשהמלך, שנוהג להסתתר באופן קבוע מאחורי שקר והעמדת פנים, מתחפש גם בבגדיו, אבל האמת חודרת את התחפושת. וימת המלך. וימלוך בנו תחתיו.



מאת: ד"ר מתן אוריין

מוסד אקדמי: אוניברסיטת תל אביב

תחום המחקר שלי: מדעי הרוח

הדוא"ל שלי: orianmat@tauex.tau.ac.il


Comments


bottom of page