- פרופ׳ רחל אהרהד
בתקופות קשות - פנייה לעזרה יכולה רק להועיל
החשיבות שפנייה לעזרה בזמנים מורכבים
כולנו זקוקים היום להרבה חוסן: השבת השחורה, והמלחמה הנוראית זרקה את כולם לסערה רגשית כמו צונאמי – גלים גלים מציפים ברגשות קשים, מדכאים ומפחידים.
סערת רגשות כזאת היא תגובה נורמלית לאסון כל כך גדול השאלה היא - איך מתמודדים איתה?
התגובה הכי אינסטינקטיבית היא להתבונן סביב ולנסות לבחון מי ומה יכול לעזור לי להתמודד. במצב כזה נכון לפנות לעזרה. זאת התנהגות בריאה, תואמת את המצב ומצביעה דווקא על הכוחות שיש לאדם: היכולת של האדם להכיר בצורך לעזרה לזהות ממי ניתן לקבל אותה ולפעול על מנת להשיגה.
אני מכירה טוב את החסמים שיכולים למנוע לבקש את העזרה שאתם צריכים וצריכות. כל כך הרבה מאתנו אומרים לעצמנו דברים כמו "ממילא אף אחד לא יבין, אני מכירה את עצמי הכי טוב, הזמן יעשה את שלו" ועוד ועוד תירוצים. לטובתכם, המתלבטים, אני רוצה לומר שלפעמים להימנעות מבקשת עזרה יש מחיר ואילו לקבלה שלה יכולים להיות רווחים משמעותיים.
התרבות הישראלית של "יהיה בסדר" או "אני חזקה מספיק להתמודד לבד" מכילה בתוכה את התפיסה שפנייה לעזרה משמעה שאני חלשה, שאני לא יודעת, שאני לא יכולה. במילים אחרות, מיוחס ערך שלילי לפנייה לעזרה, שמתפרש כפגיעה בדימוי העצמי.
מחיר אחר נוגע לחשש מפני חשיפת רגשות, מן הימנעות מחשיפה – חשש להיפתח כלפי האחר ולעתים אף כלפי עצמי. יש בחשש מחשיפה הרגשה של איבוד מנגנון ההגנה שלי – מנגנון מוכר לי שאיתו אני חיה זה מכבר. דומה לו, החשש מפני איבוד שליטה, כמו ויתור על סודיות שמופיע במחשבות כמו: מה ייעשה נותן העזרה במה שדיברתי איתו, איך הוא עלול להשתמש בזה, למי עוד הוא עלול לספר ועוד מחשבות מסוג זה. שמונעות פנייה וקבלת עזרה.
הרווחים לעומת זאת, הם רבים. הרגשת הקלה, תמיכה, עידוד, שותפות ובעיקר בעיקר תחושה שאני לא לבד . במישור הקוגניטיבי, עצם זה שיש "עוד מישהו שחושב איתי", עשוי להעלות כיוון מחודש ושונה לבעייה ולתת זווית ראייה אחרת ומקורית מזו שאני תקוע בה.
כמובן, פניה לעזרה יכולה גם להוביל לפתרונות קונקרטיים ומעשיים. לכן, חשוב להבהיר לכל מי שמהסס ונמנע מקבלת עזרה - בדקו את המאזן שלכם בין המחירים והרווחים, השתדלו ליהנות מהרווחים ולצמצם את המחירים - שכן אנחנו במצב לא רגיל וקשה ביותר, וקבלת עזרה מעצימה את החוסן הנפשי.
יחד עם זאת, חשוב לזכור כי אי אפשר לכפות קבלת עזרה. אפשר לברר עם מי שנמנע מקבלת עזרה את התפיסות והאמונות שלהם כלפי אפשרות ההיעזרות, ואז, יחד איתם, לנסות לשנות את האיזון לכיוון קבלת עזרה.
מאת: פרופ׳ רחל אהרהד, ביה''ס לחינוך, הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב.