הצעות פשרה – ההפיכה המשטרית
בעמוד זה תוכלו לקרוא על הצעות פשרה לרפורמות השונות.
אם יש לכם הצעת פשרה שכזו לשתף מוזמנים לכתוב לנו
הצעת הפשרה של אלבשן-פרידמן-איילנד
כתבו: פרופ' יובל אלבשן, פרופ' דניאל פרידמן וגיורא איילנד
התפרסם ב-Ynet
-
בית המשפט לא יוכל לבטל חוקי יסוד.
האפשרות לבטל חוקים רגילים תוגבל לבית המשפט העליון ותדרוש רוב של 11 מתוך 15 שופטים. -
חוקי יסוד יתקבלו בארבע קריאות, ברוב של לפחות 61 ח"כים.
חוק יסוד בו תמכו פחות מ-65 ח"כים יחוייב בקריאה רביעית בכנסת הבאה. -
חוקי היסוד הקיימים יאושרו כחטיבה אחת ברוב של 70 ח"כים.
-
פסקת התגברות תדרוש רוב של 65 ח"כים. תמיכה של 61 ח"כים בלבד תדחה את כניסתו של החוק לתוקף, עד 6 חודשים לתוך הכנסת הבאה.
-
בוועדה למינוי שופטים יהיו תיקו בין קואליציה ואופוזיציה, מינוי שופטים לעליון יתבצע בזוגות - כל צד יבחר אחד. לנשיאת העליון יהיו וטו אחד בקדנציה.
-
הייעוץ המשפטי יישאר מקצועי אבל לא יחייב את הממשלה.
-
עילת הסבירות תצומצם ולא תאפשר פסילת מינויים פוליטיים.
"מתווה העם" - מתווה הנשיא המלא
כותב: נשיא המדינה, יצחק הרצוג
הוצג לציבור ב-15.03.2023
-
המתווה מוצע כמקשה אחת, ללא שינויים. כל ההסדרים יחוקקו בהליך חקיקה אחוד. לא יהיו הסדרים אחרים במהלך הכנסת הנוכחית.
-
ייקבע חוק יסוד החקיקה - חוקי יסוד יאושרו ב-4 קריאות. 3 הראשונות ברוב של 61 ח"כים, הרביעית דורשת רוב של 70 או 80 ח"כים, תלוי במועדה. חוקי היסוד הקיימים ישוריינו.
-
ביקורת שיפוטית על חוקים - רק בית המשפט העליון יוכל לפסול חוקים, בהרכב של לפחות 11 שופטים, ובהחלטה של לפחות 2/3 מהם. לא ניתן יהיה לפסול חוקי יסוד. תימשך הביקורת המשפטית על מלוא הזכויות הנגזרות מהזכות לכבוד האדם.
-
לא תחוקק פסקת התגברות.
-
יגובש מתווה מוסכם לשירות צבאי או שירות לאומי אזרחי, ויחוקק כתיקון לחוק יסוד.
-
הוועדה לבחירת שופטים - ועדה של 11 חברים, ללא רוב לאף צד. בחירה בהסכמה רחבה של 7 חברים. ייצוג של 4 נשים ונציג לחברה הערבית. לא יהיה שינוי בדרך בחירת נשיא העליון.
-
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו - יעוגנו בתוכו הזכות לשוויון ואיסור הפליה, חופש הביטוי וחופש ההפגנה. יחל מהלך לגיבוש מגילת זכויות יסוד מקיפה.
-
עילת הסבירות - תצומצם כך שלא תחול על החלטות ממשלה בענייני מדיניות ומינויי שרים. תמשיך לחול לגבי שאר רשויות המדינה.
-
יועצים משפטיים - תישמר עצמאותם ומקצועיותם של היועמ"שים. חוות דעתם תישאר מחייבת.
-
תיקבע תוכנית רב-שנתית להפחתת העומס במערכת המשפט.
הצעת פשרה לרפורמה החקיקתית:
המנצח לא לוקח הכל
כותב: פרופ' רונן אברהם
התפרסם בכלכליסט
-
שריון חוקי יסוד ותיקון חוקי יסוד ברוב של 80 ח"כ
(או פחות, על פני שתי כנסות). -
פסילת חוקים רגילים ברוב של שני שלישים.
-
התגברות ברוב של 70 ח"כ (כולל 5 ח"כ מהאופוזיציה; זמנית לאותה כנסת); יש זכויות עליהן לא ניתן להתגבר (וביהמ"ש יוכל לפסול חוק הפוגע בהן ברוב רגיל).
-
רוב לפוליטיקאים בוועדה למינוי שופטים, רוב מתוכם מהקואליציה. נציגי ציבור (אקדמיה). מתן זכות וטו לקואליציה, לאופוזיציה, ולשופטים. מינוי נשיא ע"י סניוריטי.
-
פיצול משרת היועמ"ש – תובע כללי ויועץ משפטי, החל מהכנסת הבאה.
-
היועמ"שים במשרדים לא יהיו משרות אמון.
-
בג"ץ יוכל לבטל מינויים פוליטים בשל עילת הסבירות רק במקרים קיצוניים (ביטול חלקי של הלכת דרעי-פנחסי).
מתווה הנשיא הראשון
כותב: נשיא המדינה, יצחק הרצוג
התפרסם ב-N12
-
חקיקה של 'חוק יסוד החקיקה' שיסדיר את היחס לחוקים רגילים וחוקי יסוד. ביצור מעמד חוקי היסוד. החוק יועבר רק בהסכמה רחבה + שיריון.
-
פסקת התגברות ברוב של יותר מ-61 ח"כים (אך כנראה פחות מ-70).
-
ועדה למינוי שופטים - אין רוב מובנה לאף אחת מהרשויות. תידרש הסכמה רחבה בוועדה. נציגי ציבור יבחרו בהסכמה.
-
חוקים רגילים ייפסלו ברוב מיוחס.
-
רפורמה למינוי שופטים נוספים שיקלו על העומס בבתיהמ"ש.
-
עילת הסבירות תוגבל כלפי דרג נבחר.
הצעת הפשרה ההגיונית לשינויים
במערכת המשפט
כותב: עו"ד איתי פרישמן
התפרסם ב- YNET
-
פסילת חוק ברוב של שני שלישים.
-
התגברות ברוב של שני שלישים (80 ח"כ).
-
חקיקת חוקי יסוד או שינוים ברוב מיוחד של 80 ח"כ.
-
פסילת חוקי יסוד ברוב מיוחד של 80% מהשופטים המכהנים, התגברות ברוב של 80 ח"כ.
-
אין שינוי בוועדה לבחירת שופטים.
-
אין שינוי בעילת הסבירות (אולי דרישת רוב של שני שלישים משופטי העליון לביקורת שיפוטית על החלטות ממשלה או שר, כולל מינויים).
-
דחיית הדיון ביועמ"ש לממשלה וביועמ"שים.
הגיע זמן פשרה: עו"ד רז נזרי משרטט מתווה לרפורמה במערכת המשפט שבה כל הצדדים מוותרים
כותב: עו"ד רז נזרי
התפרסם בגלובס
-
פסילת חוקים רק בהרכב מורחב וברוב מיוחד של שני שלישים.
-
פסקת התגברות ברוב של 65 ח"כ לפחות.
-
יועמ"שים לא יהיו משרת אמון, אך שרים יוכלו להעבירם מתפקידם במקרים חריגים; חיזוק ייצוג השרים בהליך המינוי.
-
צמצום עילת הסבירות למקרים חריגים וקיצוניים בלבד. לא ניתן להשתמש בעילה לפסילת החלטות השרים והממשלה.
-
פוליטיקאים יזכו לייצוג מוגבר בוועדה לבחירת שופטים, אך ללא שליטה מוחלטת במינוי
התגברות? סבירות?
קודם תחזירו לנו את השפיות
כותב: עו"ד רפאל יונה
התפרסם במעריב
-
פסקת התגברות ברוב שנע בין 65-70 ח"כ; או חיוב תמיכה של מספר חברי אופוזיציה.
-
עיגון עילת הסבירות בחוק, כולל המבחנים לפיהם ביהמ"ש יחליט מה נחשב בלתי סביר.
-
יועמ"שים כמשרת אמון במינוי השר, אך תוך הגדרת תנאי סף שימנעו מינוי עו"ד חסר ניסיון (למשל: תנאי סף של ותק במקצוע).
פשרת דניאל פרידמן: המתווה של שר המשפטים לשעבר לפתרון המשבר
כותב: דניאל פרידמן
התפרסם ב- YNET
-
ביטול עילת הסבירות לגבי מינויים או ניהול ענייני המדינה. הותרתה בתוקף לגבי זכויות אדם.
-
לממשלה אין רוב מובטח בוועדה למינוי שופטים; הוספת נציגי ציבור שימונו ע"י נשיא המדינה.
-
שיטת המינוי ע"י סניוריטי תבוטל, ייבחר לפי כישורים ולא ותק.
-
לא ניתן לפסול חוקי יסוד, אך הנשיא יכול לעכב כניסתם לתוקף
-
פסקת התגברות, בפער של לפחות 5 בין התומכים למתנגדים.
-
אין חוק יועמ"שים והם לא ימונו במשרות אמון
תוכנית לוין-רוטמן לשינוי מערכת המשפט: ניתוח מקיץ והצעה לדיון
כותב: פרופ' נטע ברק-קורן
הוגש לכנסת
החל בעמ' 24 להצעה:
-
חוק-יסוד חקיקה שיסדיר את הליך החקיקה ויגדיר לו אמות מידה (זמן, למידה, דיון, שיתוף) באופן שיחליף את דוקטרינת "פגם היורש לשורש הליך החקיקה" של בג"צ.
-
הסדרת הליך חקיקה לחוק-יסוד חדש, לאורך שתי כנסות (כמעין בית מחוקקים שני), ו/או משאל עם באותה כנסת.
-
התגברות על חוקי-יסוד בהליך רב-כנסות (בדומה להליך החקיקה עצמו); או בהסכמה רחבה הכולל 10 ח"כ מהאופוזיציה; או במשאל עם באותה כנסת.
-
הקשחת התנאים לפסילת חוק בידי ביהמ"ש העליון ל-75% מהרכב מורחב של 11 שופטים ומעלה.
-
הסדרת סדרי דין חוקתיים הכולל דרישות ראייתיות אמפיריות לבירור העתירות החוקתיות.
-
הקמת ועדה ציבורית לטוהר מידות של נבחרי ציבור שיגדירו גם כללים רכים וגם מנגנוני הדחה, כולל אולי בין דין מיוחד לכשירות מינויים. המנעות מתיקונים פרסונליים של חוקי-היסוד.
-
הקמת מנגנוני בקרה עצמאיים במשרדי הממשלה שידונו בסבירות החלטות ויצמצו עתירות מנהליות.
המדריך השלם לנתניהו:
הפתרון לרפורמה המשפטית הנכונה
כותב: עו"ד יהודה שפר
התפרסם ב- ice
הגדרת תנאים למו"מ:
-
ניטרול ניגודי עניינים – ישתתפו במו"מ רק צדדים שאין להם אינטרס ישיר/עקיף במשפט נתניהו (למשל: משפטנים נבחרים משני הצדדים שיתייעצו עם הסיעות בכנסת).
-
שקיפות – חשיפת השלבים הבאים ברפורמה.
-
מהות:
-
הסכמה על פרוצדורה לשינויים חוקתיים באמצעות רוב מיוחד בכנסת.
-
התקדמות איטית יותר ברפורמה והבאה הרפורמה כולה כמקשה אחת לאישור.
-
פסקת התגברות תיחקק רק כחלק מחוק-יסוד חקיקה שיגדיר את הסמכות לביקורת שיפוטית. לא תהיה התגברות על כל הזכויות, רק על חלק. בנושא המסתננים – לחוקק חוק-יסוד הגירה עם התגברות מיוחדת; ולחוקק חוק-יסוד אזרחות שמסדיר שלילת אזרחויות ומעמד לטרוריסטים עם פסקת התגברות ייעודית.
-
לא תהיה ביקורת שיפוטית בעילת סבירות לגבי החלטות של ראש הממשלה למינוי שרים, או החלטות ממשלה על מדיניות שקיבלו את אישור הכנסת.
-
פשרה בנושא פסילת מפלגות באמצעות הקמת טריבונאל מיוחד שיבצע את הבירור העובדתי הנדרש לפסילה.
-
היועמ"שים לא יהיו משרת אמון, אך אפשר לקבוע כללים לבירור מחלוקות ביניהם בין השר.
-
לדחות את הדיון בנושא הוועדה למינוי שופטים בשנתיים. לא יוחלפו נציגי הלשכה בנציגי ציבור פוליטיים.
Alan Dershowitz's 3 compromises
to fix Israeli judicial reform
כותב: אלן דרשוביץ
התפרסם ב- JPost
-
המחוקק יוכל להתגבר על פסיקה, אך רק לגבי החלטות שהן פוליטיות וכלכליות במהותן (למשל: פסילת מינוי לממשלה), ולא לגבי החלטות שקשורות בזכויות יסוד מהותיות. לחילופין, אם מתגברים על החלטות הקשורות בזכויות אדם, נדרש רוב מיוחד שמייצג תמיכה משותפת של קואליציה ואופוזיציה.
-
רוב מיוחד לבחירת שופטים בוועדה למינוי שופטים, כמו זה הקיים כיום. הסרת הוטו הקיים לשופטים אך דרישה לתמיכת משותפת של קואליציה ואופוזיציה.
-
בית הנשיא ינהל דיונים בכל אחד מנושאי הליבה של הוויכוח.
הצעותיי בוועדת חוקה
ביום ראשון 12.2.23
כותב: פרופ' שמעון שטרית
הוגש לכנסת – בפועל לא "הצעת פשרה" אלא נייר עמדה
-
יש להבחין בין ביקורת פרוצדורלית על חקיקה (למשל, הרוב הדרוש) למהותית.
-
תיקון ח"י: השפיטה
-
שריון חוק יסוד השפיטה ברוב של 65 ח"כ.
-
תיקון ס' 10 כך שתיאר הפחתת שכר ותנאי כהונה של שופט אלא במסגרת מהלך כלכלי כולל.
-
איסור החלטת שינויים על שופטים מכהנים באשר לתנאי כהונתם.
-
חוק המשנה את הדין שבנושא שנדון בפסק דין יחול באופן פרוספקטיבי בלבד (מכאן ולהבא ולא על פסק הדין שניתן).
-
הרכב הוועדה לבחירת שופטים לא יאפשר לאף רשות רוב. אופציות: החלפת נציגי לשכת עו"ד בנציגי אקדמיה שימונו ע"י נשיאי אוניברסיטאות; או הוספה להרכב הקיים שני נציגי ציבור שימונו ע"י הנשיא (הצעת פרידמן).
-
הפרדת הנהלת בתיהמ"ש ותקציב בתיהמ"ש ממשרד המשפטים, יהיה באחריות משותפת של שר המשפטים ונשיא העליון.
-
חובת שיקוף בהרכב הרשות השופטת של חלקי החברה השונים.
-
קביעת מספק שופטי בית המשפט העליון בחקיקה.