עד כמה הציבור מבין את הרפורמה ומי צריך לשבת בועדה שתוביל לפשרה?
אתר "הזירה" מקיים סקר מתמשך במטרה להבין את דעת הקהל בנוגע לרפורמה המשפטית ואת ההבנה של הציבור ביחס להצעות החוק השונות. הסקר מהווה מדגם מייצג של הציבור בישראל.
הרפורמה אינה דחופה או פופולרית
ראשית כל, בחנו מהו היקף התמיכה הנוכחי בשינויי החקיקה המוצעים במערכת המשפט. בדומה לנתונים שהתפרסמו בתקשורת, גם הסקר שלנו מוצא שיעור תמיכה נמוך למדי. רק 29% מהנשאלים תומכים ברפורמה, מתוכם 14% תומכים "מאוד". לעומת זאת, 41% הביעו התנגדות לתוכנית ועוד 30% נמנעו מלנקוט עמדה או טרם גיבשו דעה.
ההתנגדות איננה רק לתוכנית עצמה אלא גם לעצם העיסוק הדחוף בנושא. רוב גדול מהנשאלים מציין סוגיות כלכליות (יוקר המחייה ושוק הדיור) וביטחוניות (אלימות, ביטחון אישי וטרור) כבעיות הדחופות ביותר לטיפולה של הממשלה, בעוד שרק 26% כוללים את המערכת המשפטית ברשימה הזו. באופן מעניין, יותר נשאלים (30%) ציינו את הצורך לטפל בשסע בעם, שנוכחותו העמיקה עקב החקיקה המשפטית, מאשר אלו שציינו את מערכת המשפט עצמה.
הרפורמה מעוררת חרדות בקרב רבים
העמקת השסע בעם, עם זאת, אינו הדאגה העיקרית מהרפורמה. כ-40% מהנשאלים מעריכים שהחקיקה תפגע במצבם הכלכלי ובשמירת זכויותיהם, אחוז גבוה יותר מאלו המעריכים שהתכנית תשפר את התחומים האלו או שיעור החושבים כי לא תפגע בהם. מעל שליש מהנשאלים אף חוששים שהתכנית תשפיע לרעה על מצב האלימות והביטחון, החינוך וחיי היומיום ככלל. בכל התחומים הללו, אחוז הנשאלים שחושבים שהרפורמה תשפר את המצב נמוך יותר. מעניין לראות שלמעלה מ-20% מהנשאלים מתקשים להעריך כיצד צפויה הרפורמה להשפיע על חייהם.
יתרה מזו, שיעור גבוה מהנשאלים מעריכים שהרפורמה תרע את מצבן הן של קבוצות גדולות בחברה והן של קבוצות מיעוט מוחלשות. בפרט, בין 42% ל-52% מהנשאלים חושבים שהחקיקה תשפיע לרעה על מצב הציבור בכללותו, מעמד הביניים, השכבות החלשות, ערבים, נשים וחילונים. בנוסף, 38% חוששים להרעה במעמד הקהילה הלהט"בית. גם כאן, שיעור החושבים שהרפורמה תשפר את מצב הקבוצות הללו ואחוז אלו שחושבים שלא תפגע בהן נמוכים משמעותית מהחוששים מפגיעה. האוכלוסיות היחידות שנתפסות כמרוויחות מהרפורמה, על-ידי 45%-46% מהנשאלים, הן מתנחלים וחרדים.
תחושות הדאגה הללו משתקפות ברמת העניין והמעקב אחרי התקדמות החקיקה. למרות העדיפות הנמוכה לקידומה לעומת הכלכלה או הביטחון, 73% מהנשאלים העידו שרמת העניין שלהם ברפורמה בינונית או גבוהה. רבים מהנשאלים גם העידו ששוחחו על הנושא עם חברים ומשפחה, הגם שיחסית מעט מהם יצאו להפגין או ניסו ליצור קשר עם חברי כנסת. חוסר השקט החברתי-ציבורי, אפוא, משתקף בשילוב בין תעדוף ותמיכה נמוכים בחקיקה מחד ועניין וחרדה גבוהים מקידומה מאידך.
פרטי הרפורמה אינו ברורים דיים, אך נותרים לא פופולריים
גורם חשוב נוסף במתח הזה הוא מידת הבקיאות של הציבור בפרטי הרפורמה עצמה. בעוד שראינו כי העניין ברפורמה גבוה, חלקים מרכזיים בה – פסקת ההתגברות, ביטול עילת הסבירות, שינוי מעמד היועצים המשפטיים – אינם ברורים דיים לכמעט מחצית מהנשאלים (42%-53%, תלוי בסוגיה). לעומת זאת, כ-75% מהנשאלים מעידים כי שינויים בהרכב הועדה למינוי שופטים וביכולתו של ביהמ"ש להגביל חקיקה כן ברורים להם.
המספרים האלו מעניינים במיוחד לאור התמיכה הנמוכה בתוכנית: הם ממחישים כי רוב הנשאלים מבינים במיוחד את הפוליטיזציה של מינוי השופטים ואת שינוי מאזן הכוח בין ביהמ"ש ובין הממשלה. הרכיבים האחרים, אשר משקפים אופנים "טכניים"יותר בהם הממשלה והכנסת תגברנה את כוחן, מעורפלים עבור רבים. בהינתן שכשליש מהנשאלים טרם גיבשו עמדה חד-משמעית לגבי הרפורמה, יתכן שהנגשה ודיון של החלקים האלו הם נקודות מפתח עבור פוליטיקאים משני הצדדים הנאבקים על דעת הקהל.
הסוגייה הזו בולטת כפליים כאשר בוחנים את מקורות המידע של הנשאלים: הרוב מעידים שלמדו על הרפורמה בעיקר מהתקשורת והאינטרנט, ובמידה פחותה יותר גם מרשתות חברתיות, חברים ובני משפחה. רק שיעור קטן מציין שלמדו על כך מהפוליטיקאים עצמם.
ובכל זאת, לא בטוח שעוד מידע יפתור את המתחים הקיימים. כאשר הסקר פירט בקצרה מה משמעותו של כל צעד ברפורמה, הדעות על אודותיהם נותרו חלוקות, עם רוב למתנגדים וקושי לגבש דעה בקרב כחמישית מהנשאלים. למרות זאת, ניתן לראות הבדלים במידת חוסר הפופולריות של רכיבי התוכנית השונים. כאשר מפרטים את משמעותם, הצעדים הלא פופולריים ביותר הם ביטול עילת הסבירות, פסקת ההתגברות והחלשת היועצים המשפטיים – קרי, הצעדים שמעניקים באופן המובהק ביותר חופש פעולה בלתי-מרוסן לפוליטיקאים. גם הפוליטיזציה של מינוי שופטים, שהשפעתם על איזון הכוח בין הרשויות עקיפה ואיטית יותר, אינם פופולריים במיוחד. הצעד היחיד שההתנגדות והתמיכה בו שווים הוא הגבלת הפיקוח המשפטי על פעולת הכנסת, כלומר הותרת בקרה אך מצומצמת יותר. גם צעד זה, עם זאת, אינו זוכה ליותר תמיכה מהתנגדות. במילים אחרות, גם כאשר פרטי הרפורמה מוסברים בקצרה, היא נותרת בלתי-פופולרית.
לאן הלאה? תמיכה בהסכמה רחבה בתמיכת מומחים
לאור המתחים והחרדות שמשתקפים בסקר, כיצד הנשאלים היו רוצים או מוכנים להתקדם במבט צופה קדימה? ראשית כל, 62% מהנשאלים חושבים שרפורמה רחבה כזו צריכה להתקבל ברוב מיוחס או במשאל עם, בעוד שרק חמישית (22%) חושבים שהעברתה ברוב רגיל, כפי שמתבצע כעת, הוא ראוי.
שנית, במידה ותקום ועדה רחבה של הקואליציה והאופוזיציה לגיבוש רפורמה המקובלת על כולם, רוב הנשאלים היו רוצים לראות בה גם מומחי משפט (65%)ונציגי ציבור (57%). פחות מרוב, אך עדיין שיעור לא קטן, היו רוצים שנשיאת העליון (45%) ושר המשפטים (43%) ייקחו גם הם חלק בוועדה כזו. חלק גדול מהנשאלים, אפוא, מעוניינים להרחיב את מעגל המעורבים בחקיקה מעבר לפוליטיקאים הנבחרים בכנסת.
הסקר מתבצע בשלוש נקודות זמן, בקרב מדגם מייצג של כלל הציבור הישראלי, באמצעות 'הפאנל האינטרנטי ההסתברותי'[1] של מכון ב.י. כהן מאוניברסיטת תל אביב. השאלון נשלח למשיבים בשפה העברית ובשפה הערבית. סה"כ ירואיינו בסקר 600 משיבים. הממצאים המוצגים כעת הינם עבור 201 משיבי נקודת הזמן הראשונה שהתבצעה בין התאריכים: 22/2 ועד 1/3.
ניתוח נתוני הסקר התבצע על ידי ד"ר אלון יקטר מבית הספר למדע המדינה.
[1]הפאנל של מכון כהן נבנה מתוך מדגם ייעודי המבוסס על דגימה רנדומלית של פרטים ממאגר מרשם האוכלוסין. הגיוס לפאנל מתבצע באמצעות שילוב של סקר טלפוני ייעודי וגיוס באמצעות דואר. רק האדם שנדגם יכול להיות חלק מהפאנל ולא אף אחד אחר במקומו. הליך גיוס זה עומד בהלימה לסטנדרטים הסתברותיים באיכות המתודולוגית הגבוהה ביותר בעולם.
מאת: ד"ר אלון יקטר
מוסד אקדמי: אוניברסיטת תל אביב
תחום המחקר שלי: מדע המדינה
הדוא"ל שלי: ayakter@tauex.tau.ac.il
Comments