קיים תרחיש מדאיג שבו הסף ייחצה - והקבוצות החזקות כלכלית יעזבו
לנוכח המאורעות הדרמטיים של השבועות האחרונים, כדאי לשרטט תסריט עתידי אפשרי שבו ישראל משנה פניה מדמוקרטיה ליברלית למדינה חלשה, לא דמוקרטית. אין זה התסריט האפשרי היחיד, אך מן הראוי לתת עליו את הדעת.
העיקרון מאחורי "הרפורמה המשפטית" - ביטוי אורווליאני ומסוכן - הוא להחליש ואף לפרק חלקית את מערכת המשפט. בעיקרון, היא מבקשת להפוך את השופטים לשפוטים של הפוליטיקאים ולהביא קץ לעצמאות הרשות השופטת. המהלך נלקח ישירות מספר המתכונים המודרני של מדינות לא ליברליות. דו"ח של מכון ברוקינגס מ–2019 הגדיר את מהות השינויים כך: "מנהיגים ומפלגות לא ליברליים... מאיימים על הדמוקרטיה על ידי פגיעה בפיקוח השיפוטי, במערכות פוליטיות פלורליסטיות והוגנות, בתקשורת עצמאית ובחברה אזרחית פתוחה".
בהקשר של ישראל, זוהי בעצם מהפכת נגד ל"מהפכה החוקתית" שהוביל אהרן ברק כנשיא בית המשפט העליון לפני כ–30 שנה. יש לזכור שברק פעל בסביבה של דמוקרטיה שברירית, בחברה מקוטבת, במדינה שאין לה חוקה. הוא הצליח להניח יסודות משפט מוצקים במדינה צעירה יחסית. מבנה זה יצר בישראל מוסד ציבורי איכותי, שמספק איזונים ובלמים לרשות המחוקקת ולרשות המבצעת. כידוע, אין הפרדה אמיתית בין שתי אלה בישראל. מוסד זה חיוני, אפוא, לשימור הדמוקרטיה.
בעוד בית המשפט העליון עשה שימוש זהיר ומרוסן בסמכויותיו, נהפכה החברה הישראלית במרוצת הזמן למקוטבת יותר, השיח הציבורי למתלהם יותר, והפוליטיקאים למושחתים יותר. ראש ממשלה, שר אוצר ושר פנים ריצו עונשי מאסר. על בנימין נתניהו אין צורך להכביר מילים. הממשלה החדשה נחושה למוטט את יסודות המערכת המשפטית, ולמרות המחאה הנרחבת, צפויה להשלים את החקיקה עד אפריל. שינויים אלה יהפכו את ישראל למדינה מהסוג שנידון בדו"ח ברוקינגס, ובכללן הונגריה, פולין וטורקיה.
השילוב בין הפיכה משטרית להדתה
יש התפתחויות מסוכנות אחרות: עלייה בכוחן של קבוצות המבקשות להפוך את ישראל למדינת הלכה. קבוצה אחת היא החרדים, שהם 12% מאוכלוסיית ישראל. קבוצה אחרת היא הדתיים הלאומיים, בעלת גודל דומה בהערכה שמרנית. ייצוגן הישיר בכנסת, 32 חברי כנסת, מבטא 25% הצבעה למפלגות הרלוונטיות. ידוע לכל שמשקלן הדמוגרפי צפוי לעלות. די להביט בנתוני ההצבעה בירושלים כדי להבין כיצד ייראה העתיד הלא רחוק: מפלגות אלה קיבלו 56% מקולות הבוחרים ב–1 בנובמבר 2022.
שילוב הרעות האלה - הפיכה משטרית והדתה - הוא שילוב מחזק אהדדי. קשה לחזות, כמובן, לאן הוא יוביל. ייתכן שהמחאות ופשרות פוליטיות ירחיקו את הסכנה, זמנית; ייתכן שהבחירות הבאות יביאו לשינוי פוליטי שיתקן חלקית את הנזקים. אך הייתי רוצה להצביע על תסריט אפשרי, אם כי לא יחיד, שבו ישראל הופכת למדינה חלשה, וייתכן אף למדינת הלכה.
תסריט זה יתממש על פני שנים. במהלך הזמן הזה, הקבוצות החזקות כלכלית יעזבו. הדחף לעזיבה יהיה כאשר תתרחש חציית סף בהפיכתה של ישראל ללא־ליברלית וללא־דמוקרטית.
המגזר הבולט בהקשר זה הוא כמובן ההיי־טק, קטר הצמיחה של המשק. עם כ–9% מסך המועסקים, 15% מהתמ"ג וכ–55% מהיצוא - הוא מוביל וחיוני. לפני כמה ימים הודיע יזם היי־טק בעל חברה בשווי של יותר מ–2 מיליארד דולר שהוא והחברה שלו עוזבים את ישראל. הוא ציין שגם תשלומי המסים שלו עוזבים איתו. מהלך מסוג זה יכול להביא למעגל קסמים שבו עוד ועוד מהחלקים החזקים עוזבים. קשה לצפות את היקף וקצב ההגירה, אבל פוטנציאל הנזק הוא גדול.
ההפגנות ברחובות, מכתב הכלכלנים (שאני נמנה עם חותמיו) ואזהרות נגידי בנק ישראל בעבר ובהווה - הם תגובות חשובות. אבל זה לא יספיק. יש לחשוב על דרכים חוקיות אחרות. התארגנות ההיי־טק נראית קריטית במיוחד.
ואולם פעולות התנגדות מסוג זה ייתקלו בקושי של יצירת תיאום בין יחידים לבין חברות עסקיות, וכן בסיכון של התפרקות החברה האזרחית בישראל.
מדינות המערב אינן יכולות להישאר אדישות להתפתחויות אלה. שינוי פניה של ישראל ממדינה דינמית, ליברלית ודמוקרטית למדינה שמרנית, לא ליברלית, לא דמוקרטית, ואולי אף דתית - הוא סכנה לעולם המערבי. לשינוי זה יהיו השלכות על המזרח התיכון, על העולם היהודי, ועל מדינות עם משטר ליברלי בעולם כולו.
הכותב הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת תל אביב וחבר במרכז למאקרו־כלכלה בלונדון סקול אוף אקונומיקס (LSE). נוסחים של המאמר התפרסמו בהארץ וב"פייננשל טיימס"
מאת: פרופ' ערן ישיב
מוסד אקדמי: אוניברסיטת תל אביב
תחום המחקר שלי: מדעי החברה
הדוא"ל שלי: yashiv@tauex.tau.ac.il