מאז פרסום פרטי ההפיכה המשפטית, שמגלמת בתוכה הפיכה משטרית בישראל, אנו שומעים קבוצות מגוונות ורבות היוצאות נגדה. להט"ב (לסביות, הומואים, ביסקסואלים טרנסג'נדרים), הם אחת הקבוצות שעתידות להיפגע בצורה משמעותית מהשינויים המקודמים.
בישראל, הליך מתן הזכויות ללהט"ב, בהשוואה למדינות מערביות אחרות, היה מאוחר יחסית, וחלקי בהיקפו. אם במדינות מערביות רבות, התחלת ההכרה בלהט"ב והשוואת זכויותיהם לאלו של הטרוסקסואלים היו בסוף שנות השישים למאה ה-20, הרי שבישראל, הליכים אלו החלו בתחילת שנות התשעים למאה הקודמת, כאשר הזרז לשינויים חברתיים אלו היו חוקיים: האחד, שינוי הדין הפלילי שביטל את עבירת משכב זכר, והשני, והמשמעותי יותר, היה חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. שינויים חקיקתיים אלו נתנו בידי בתי המשפט את הכלים לפסוק למען שוויון ללהט"ב במגוון נושאים ותחומי חיים, כגון העדר אפליה בתעסוקה, הכרה בזוגיות החד מינית, הכרה בהורות לילדים שנולדים למשפחות של זוגות נשים וגברים על ידי ההורים שאינם ביולוגיים, ועוד.
חשוב לזכור, שכמעט כל הזכויות שקיימות כיום ללהט"ב, קודמו בפסיקות של בתי המשפט, שחייבו את הכנסת ומוסדות המדינה לקיימן. בשל המורכבות בישראל ביצירת קואליציות ללא מפלגות דתיות וחרדיות, ממשלות ישראל לא קידמו מיוזמתן חקיקה פרו-להט"בית, וגם במקרים שבהם הייתה הסכמה (לאחר מאבק משפטי בו המדינה התנגדה), שהמלצת בג"ץ למתן שוויון היא אכן הצעד הראוי, קיימים לא מעט מקרים בהם השרים הממונים הודיעו לבג"ץ שאין היתכנות פוליטית לשינוי הנדרש, ובעצם ביקשו מבית המשפט להכריע בסוגיה, וכך 'לאלץ' את המדינה לספק את הזכויות השוות. כך, לדוגמא, בשנת 2021, לאחר שכבר ניתנה הסכמה של המדינה לקיום הליכי פונדקאות לגברים בישראל (לאחר מאבק עיקש של שנים רבות), הודיע שר הבריאות לבג"ץ כי אין היתכנות פוליטית לשינוי חוק הפונדקאות, וביקש שתינתן הכרעה בעניין, שתחייב את הכנסת לפעול בנידון.
בשל מציאות זו, חוסנו וחוזקו של בג"ץ מהותי לשמירת זכויותיהם של להט"ב. זכויות אלו בישראל הן 'פריכות', ובהינתן העובדה שהמחוקק לא מצליח לקדם בעצמו חקיקה שתשמר זכויות אלו ללא סיוע ודחיפה של בג"ץ, המשמעות היא שהחלשתו של בג"ץ, והיכולת להתגבר על פסיקותיו, מציבה את זכויות המיעוט הלהט"בי בסכנה אמיתית.
קיומן של זכויות ללהט"ב, או סכנה להן, משמעותיות לא רק בהקשר המשפטי והאזרחי, אלא בעלות השלכה לבריאות הנפש. מחקרים מצביעים על כך שלאקלים החברתי, הכולל גם זכויות ללהט"ב, יש השפעה על הבריאות הנפשית של להט"ב. במחקרים שבוצעו בארה"ב, נמצא כי חל שינוי לטובה בבריאות הנפשית של להט"ב ככל שקודמו זכויות שוויוניות בנוגע לנישואים לזוגות מאותו מין. במקביל, מחקרים מצביעים על ירידה בבריאות הנפשית, ואחוזי דיכאון, חרדה ומצוקה נפשית במדינות שבהן יש סכנה לזכויות להט"ב (כגון מזרח אירופה ורוסיה). לכן, לאקלים החברתי והמשפטי, כולל הסכנה לזכויות (גם אם הן לא משתנות בפועל), ישנה השלכה על מצבם הנפשי של להט"ב.
בישיבות וועדת חוקה חוק ומשפט, הזכיר מספר פעמים היו"ר שמחה רוטמן מספר פסקי דין של בג"ץ, שלטענתו גם כשתעבור המהפכה השיפוטית, ניתן יהיה לפסוק אותם, כדי להראות שההפיכה המתוכננת לא תפגע בזכויות אזרח ומיעוטים. בין החוקים שהזכיר היה פסק דין דנילוביץ', שניתן על ידי בג"ץ בשנת 1994, שפסק שלא ניתן להפלות זוג מאותו מין בזכויות והטבות הקשורות למקום העבודה (וסלל את הדרך לשוויון חוקי מקיף בנושא זה, כמו גם בנושאים אחרים). הטענה של חבר הכנסת רוטמן, היא כי כיוון שפסק דין זה לא עסק בהתערבות של בג"ץ בחקיקה, פסק דין זה, ודומים לו, יוכלו להמשיך להינתן על ידי בתי המשפט גם לאחר ההפיכה. זוהי זריית חול בעיני הציבור. פסק דין דנילוביץ', לדוגמא, נפסק לאחר שהכנסת חוקקה את חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, ואת חוק כבוד האדם וחירותו, והתבסס עליהם. ההפיכה המשפטית המתוכננת, במידה ותעבור, תמנע יכולת לביקורת שיפוטית על חקיקת הכנסת – כך שבמידה ויהיו חוקים או סעיפי חוק שישונו על ידי הכנסת (ובעצם על ידי הממשלה ששולטת בכנסת בשל המשמעת הקואליציונית והרוב המובנה למפלגות הקואליציה בכנסת), בג"ץ לא יוכל כלל לבקר אותם (במקרה של חוק יסוד), או שיוכל לבקר את החקיקה, אך תהיה פסקת התגברות של 61 חברי כנסת שיוכלו לבטל, ובעצם להתעלם מהחקיקה. בדרך זו, אם חקיקה מפלה תקודם, לבתי המשפט לא יהיו עילות לפסוק בצורה שוויונית במקרים שאינם עוסקים בחקיקה (כמו בפסק דין דנילוביץ').
חשש זה אינו תיאורטי ורחוק מהמציאות: שר המשפטים יריב לוין הצהיר שהחקיקה הנידונה עכשיו היא רק השלב הראשון, והזכיר שבשלב השני והשלישי ידונו כל חוקי היסוד שלא עברו במקור על ידי 61 חברי כנסת, כמו חוק כבוד האדם וחירותו, וישונמכו לחקיקה רגילה (במקום חוק יסוד). במקביל, כבר נשמעו קולות שקראו לשנות את חוק איסור אפליה במוצרים ובשירותים, כך שתתאפשר אפליה במתן שירות על רקע אמונה דתית, והוזכר במפורש שהכוונה היא ליכולת של נותני שירותים שלא לספק אותם לזוגות מאותו מין, לדוגמא (בבתי מלון, גני אירועים ועוד). מכלול הצעדים המתוכננים: פסקת ההתגברות, אי אפשרות לבקר חקיקת יסוד, ביטול עילת הסבירות, דיבורים על שנמוך חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ופוליטיזציה של בחירת השופטים – לא יאפשרו כלל לפסיקה דוגמת זו של דנילוביץ', אותה מעלה על נס שמחה רוטמן, להינתן.
פרופ' גיא שילה, בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל אביב, חוקר השפעות של לחצים חברתיים על בריאות נפשית ופיזית של מיעוטים מיניים, נוער וצעירים בזנות והיבטים חברתיים ובריאותיים הקשורים למשפחות מגוונות.
מאת: פרופ׳ גיא שילה
מוסד אקדמי: אוניברסיטת תל אביב
תחום המחקר שלי: עבודה סוציאלית
הדוא"ל שלי: shiloguy@tauex.tau.ac.il