אנחנו שולחים חיילים, שוטרים ואנשי כוחות ביטחון אחרים למשימות מורכבות, מסכנות חיים תחת לחץ וחוסר ודאות. לאור זאת, לא הוגן לחשוף אותם אחר כך לחקירות פליליות ולהעמדה לדין. זה ההסבר שניתן להצעת החוק של חה"כ צביקה פוגל למתן חסינות גורפת לאנשי כוחות הביטחון על פעולות שבוצעו אגב פעילות מבצעית במאבק בטרור.
אז מה הבעיה בהצעה? כמו הצעות פופוליסטיות אחרות, היא מתיימרת לתת פתרון לבעיה שלא באמת קיימת ובדרך מייצרת נזק גדול למי שהיא מבקשת להגן עליו.
אין באמת בעיה, כי כבר היום פעילות מבצעית נבחנת ברוב המכריע של המקרים בתחקירים מבצעיים ולא בחקירות פליליות, והעמדות לדין הן החריג שבחריג. בתור מי שליוותה פעילות מבצעית כיועצת משפטית, אני יכולה לומר באופן נחרץ שחייל שמגיע למצב שהוא מועמד לדין ידע היטב שעשה מעשה שהוא אסור באופן מובהק. חייל שפועל לפי הפקודות ולא מבצע מעשים חריגים וקיצוניים - לא צריך לחשוש. דיני הלחימה ופקודות צה"ל מבוססים על מודעות למורכבות של מצבי לחימה ושל פעילות מבצעית. גם המערכת המשפטית שלנו, מהפרקליטות הצבאית, דרך פרקליטות המדינה והיועמ"ש לממשלה, ועד לבתי הדין הצבאיים ולבית המשפט העליון, הוכיחו שוב ושוב שהם מבינים היטב את המציאות המורכבת ואת החשיבות של שימור חופש פעולה לצה"ל במלחמתו מול האויב, ובמקביל - שמירה על שלטון החוק. בניגוד למה שאומרים לכם, אין סתירה בין הדברים. כמה מקרים של העמדה לדין של חיילים על פעילות מבצעית אירעו עד היום? בהצעה לא כתוב – ולא סתם.
ומה הנזק? ברמה הפנימית, מסר לחיילים ושאר אנשי כוחות הביטחון שהם חופשיים מציות לחוק ולפקודות הוא מסר מסוכן – צבא לא ממושמע הוא צבא לא מקצועי. פעילות לפי הדין ומוסר הלחימה היא מה שמבחין בינינו לבין אויבינו. זהו גם החוט המאחד בין חיילים המחזיקים בהשקפות שונות ומאפשר פעולה משותפת מתוך אמונה בצדקת הדרך.
מעבר לכך, כוחות ביטחון נטולי רסנים הם מסוכנים, גם לגורמים חפים מפשע בצד השני, אך גם, בסופו של דבר, לכל מי שייתפס כ-"בעייתי" בצד שלנו. היום אלה מפגינים נגד הממשלה, מחר אלה עובדים שמבקשים שיפור תנאי עבודה ואחר כך מישהו שהשמיע בדיחה על המנהיג.
במישור הבין-לאומי - כאן הצעת החוק מתעלה לרמה של גול עצמי. ישראל נמצאת תחת מערכה משפטית בזירה הבין-לאומית, הכוללת גם חקירה פתוחה בבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג ואיומים בהליכים במדינות שונות בעולם נגד אנשינו בטענות לביצוע פשעי מלחמה. במסגרת הליכים אלו יכולים להיות מוצאים צווי מעצר נגד אנשינו שייאכפו ברחבי העולם. ההדיפה של מערכה זו מתבססת בראש ובראשונה על הטענה שאנו חוקרים את עצמנו באופן כן ורציני ושיש לנו מערכת משפטית עצמאית ומקצועית. הצעת החוק, שמונעת חקירות פנימיות, שוללת באופן מפורש את הטענה הזו.
כנראה שלמנסחי החוק יותר חשובה התדמית שלהם כמגני החיילים מפני מערכת המשפט "הדורסנית" הישראלית מאשר טובת החיילים עצמם. לגישתם, את המערכת שלנו, שמבינה את המורכבות של המצב, והיא בצד שלנו, נבלום, ללא שום צורך, ונקבל במקום זה את מערכת המשפט הבין-לאומית שתשפוט את חיילינו ונפקיר את גורלם בידה. אכן דאגה למופת לשלום אנשינו.
אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך היא חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS שבאוניברסיטת תל אביב, לשעבר ראש מחלקת הדין הבין-לאומי בפרקליטות הצבאית
המאמר פורסם לראשונה באתר N12
מאת: אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך
מוסד אקדמי: אוניברסיטת תל אביב
תחום המחקר שלי: משפטים
הדוא"ל שלי: pninasb@inss.org.il