בין התמונות הרבות מהשבת השחורה של ה7.10 התמונה של יפה אדר, קיבוצניקית מניר עוז בת 85, יושבת זקופה בקלנועית, מוקפת מחבלי חמאס בדרך לעזה, תחקק בזכרון הקולקטיבי של כולנו. אז מה כל כך מיוחד בסבתות הקיבוצניקיות? האם הן קורצו מחומרים עמידים יותר מכולם? מה משמעותו של החוסן הנפשי שכל כך מזוהה איתן? ואיך נערכו וטיפלו בהן לאחר חזרתן מהשבי במסגרת עסקת החטופים הראשונה? בפרק 7 של פודקסט הזירה המנחה שלנו ד"ר ג'רמי פוגל משוחח עם: ד''ר שירלי אורן מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב שהייתה חלק מצוות הרופאים בבית חולים וולפסון שקיבל את הנשים שחזרו מהשבי. ד''ר רינת ליפשיץ, מרצה מן החוץ באוניברסיטת תל אביב ומהחוג לגרונטולוגיה קהילתית במכללה האקדמית עמק יזרעאל.

אחד הנושאים היותר מדוברים והשנויים במחלוקת של המלחמה הוא העניין של הסיוע ההומניטרי. לא ניתן להישאר אדישים בפני הרגעים הוויראליים בהן משאיות הסיוע נכנסות לעזה דרך מעבר כרם שלום נוכח סוגיית החטופים והלחימה הבלתי פוסקת של כוחותינו. אז איך ניתן להתמודד עם אזור מוכה אסון שמכיל אוכלוסייה אזרחית בזמן מלחמה? כיצד נכנסת למשוואה הדרישה המשפטית ממדינת ישראל להתנהג לפי קודים בינלאומיים? ואיך מצרים, המדינה השכנה, היא חלק מרכזי בסוגייה כשרוב הסיוע ההומניטרי מגיעה דרכה. בפרק 8 של פודקסט הזירה המנחה שלנו ד"ר ג'רמי פוגל משוחח עם: ד''ר עינב לוי, החוג לניהול מצבי חירום, אוניברסיטת תל אביב פרופ' אליאב ליבליך, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב ד''ר מירה צורף, החוג להיסטוריה של מזרח התיכון ואפריקה, אוניברסיטת תל אביב

בין התמונות הרבות מהשבת השחורה של ה7.10 התמונה של יפה אדר, קיבוצניקית מניר עוז בת 85, יושבת זקופה בקלנועית מוקפת מחבלי חמאס בדרך לעזה, תחקק בזכרון הקולקטיבי של כולנו. אז מה כל כך מיוחד בסבתות הקיבוצניקיות? האם הן קורצו מחומרים עמידים יותר מכולם? מה משמעותו של החוסן הנפשי שכל כך מזוהה איתן? ואיך נערכו וטיפלו בהן לאחר חזרתן מהשבי במסגרת עסקת החטופים הראשונה?   :בפרק 7 של פודקסט הזירה המנחה שלנו ד"ר ג'רמי פוגל משוחח עם: ,ד''ר שירלי אורן מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב שהייתה חלק מצוות הרופאים בבית חולים וולפסון שקיבל את הנשים שחזרו מהשבי ד''ר רינת ליפשיץ, מרצה מן החוץ באוניברסיטת תל אביב ומהחוג לגרונטולוגיה קהילתית במכללה האקדמית עמק יזרעאל.

בתאריך 5.12.23 נקראו 3 הנשיאות של 3 המוסדות האקדמיים היוקרתיים ביותר בארה"ב: אליזבת מגיל מאוניברסיטת פנסילבניה, קלודין גיל מאוניברסיטת הרווארד וסאלי קורנבלוט מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס לשימוע בקונגרס האמריקאי. הנושא: אנטישמיות בקמפוסים. השימוע נמשך 3 שעות, אך רגע אחד נחקק בזכרון, הפך לויראלי ואולי סיים את הקריירה של הנשים המכובדות שנקראו לעדות. כאשר נשאלו על ידי חברת הקונגרס אליס סטפניק האם הקריאות לפגיעה ביהודים בהפגנות בקמפוס שלהן מהוות אנטישמיות, הן ענו: It depends on the context. זה תלוי בהקשר. מאז ועד להקלטת הפרק הזה של הפודקסט שלנו, 2 מהנשיאות כבר הספיקו להתפטר/ ספק להיות מפוטרות. נדבר על המהות והמשמעות של שימוע בקונגרס האמריקאי, על איך נכון להכין עדים לחקירה במשפט או לשימוע, ותהינו אם הכינו אותן כראוי. האם יכול להיות שהמוסדות הכי יוקרתיים ועשירים בעולם לא השכילו לקבל ייעוץ משפטי מתאים? או אולי כוכבות האירוע, הנשיאות עצמן, לא באו מוכנות? דיברנו גם התופעה החדשה של תחרות הקורבן והאם זה משתלם, בימים אלו, להיות דווקא זה שמופלה. בפרק משתתפים: פרופ' נורית שנבל, הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב. נשיאת האגודה האירופאית לפסיכולוגיה חברתית. עורכת דין ענבל רובינשטיין, הסנגורית הציבורית הארצית לשעבר ומרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב עידו פרנקו, חוקר בתחום הפולטיקה האמריקאית ודוקטורנט למדעי המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב

בזמנים רגילים הדנ''א משמש בעיקר למחקר לגילוי מוטציות וריפוי מחלות אך בשבועות הראשונים מאז ה – 7.10 שימש הדנ''א בעיקר ככלי זיהוי של הרוגים מזירות הפשע השונות של השבת השחורה. פרופ' נועם שומרון מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, מסביר כיצד צוותים פורנזיים ומעבדות דנ''א ביצעו את ההליך החשוב, שסיפק קצת וודאות למשפחותיהם וקרוביהם של אנשים רבים.

נשברה לכם.ן שן לאחרונה או מכירים מישהו שזה קרה לו? מסתבר שמ- 7.10 זאת תופעה די נפוצה, הנובעת מהידוק לא רצוני של שרירי הלסת, ומתגברת בתקופות של סטרס וחרדה כמו בתקופת הקורונה. ד''ר פסיה רובין מהפקולטה לרפואה, החוקרת את הנושא, מסבירה כי הנתונים בתקופת מלחמת חרבות ברזל אמורים להיות גבוהים אפילו יותר מתקופת הקורונה ומסבירה מה צריך לעשות כדי להתמודד עם המצב.

במלחמת חרבות ברזל, יותר מכל מלחמה בעבר, צה"ל משתמש ברובוטים בשדה הקרב. אבל מה זה בעצם אומר? האם הם מחליפים חיילים? איך הם עוזרים לצבא להשיג את המטרות בשטח? כולנו שמענו על רחפנים המופעלים מרחוק, וגם רובוטים קרקעיים, המשמשים בעיקר למטרות מודיעין. האמצעים האלו הופכים נגישים יותר ויותר. כ"כ נגישים – שהם נמצאים גם בידי האויבים שלנו, כולל החמאס. לצה"ל יש גם רובוטים מתוחכמים בהרבה וד"ר אבישי סינטוב, מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, חושף קצת מהחזית הטכנולוגית הזאת, ומתאר עתיד שבו רובוטים אוטונומיים ינועו לבד בשדה הקרב.

האם החוסן הלאומי שלנו משפיע לא פחות מהחוסן הצבאי? פרופ' ברוריה עדיני מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, החוקרת את הנושא, תענה על השאלות האלו ותסביר מהו בעצם חוסן לאומי, מתי רמת החוסן הלאומי עולה ומתי היא יורדת בזמן מלחמה ולמה. דבר אחד ברור, החוסן הלאומי ושימורו הוא חשוב ותלוי בהתגייסות של כולנו – גופי השלטון והציבור כאחד.