שראל נמצאת במלחמה ארוכה, והעלויות הכלכליות מגיעות כבר למאות מיליארדי שקלים. ברור שכרגע נושא הביטחון נמצא בראש סדר העדיפויות. האם נוכל להמשיך כך בלי שהמלחמה תשפיע על רמת החיים של כולנו כאן במדינה? מהיכן יגיע הכסף למימון הלחימה? פרופ' איתי אטר מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב עושה לנו סדר ומסביר מה ההשפעות הישירות והעקיפות של המלחמה על כלכלת המדינה, ולמה עלינו לשנות סדרי עדיפויות בדחיפות ולקבל החלטות אמיצות למען הרווחה שלנו בהווה וגם בעתיד.

במהלך המלחמה פונו מבתיהם יותר מ 100,000 תושבים ותושבות מהצפון והדרום. אבל מה אומר החוק לגבי תשלומי השכירות שחלקם נדרשים להמשיך לשלם? פרופ' נטע זיו מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב מסבירה למה נוסח החוק גורם לאי וודאות גם בקרב המשכירים וגם בקרב השוכרים, ולמה משרד המשפטים חייב לעשות סדר גם בתחום הזה. האם הממשלה תשכיל למצוא פתרונות לשוכרים ולמשכירים במסגרת מתווה הפיצוי של מלחמת חרבות ברזל?

גם אתם.ן נתקלתם.ן בתופעה האופנתית הויראלית של המילואימניקים עם השפם במלחמת ''חרבות ברזל''? התמונות והסרטונים עם הלוק המאפיין נמצאים בכל מקום. כמה מומחים.ות ניסו להסביר לנו מה עומד מאחורי הטרנד הזה. ד''ר גיא שטיבל, מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום, מתמחה בארכיאולוגיה צבאית, שגילה לנו שאופנות צבאיות היו "ויראליות" כבר בצבא הרומי. פרופ' מירה ליברמן מביה"ס למדעי הפסיכולוגיה, שקשרה בין השפמים של היום לאופן שבו אנחנו זוכרים קולטיבית את אירועי העבר. פרופ' יוסי יובל, מביה"ס לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים, שמסביר על תפקיד האבולוציוני של שיער אצל יצורים חיים ואת מהות של שאריות הפרווה, ביניהן השפם.

בפרק ה-5 של פודקסט "הזירה" של אוניברסיטת תל אביב דיברנו על השיר "אין לך מה לדאוג" שהתפרסם במלחמת יום כיפור וחזר לחיינו שוב במלחמת חרבות ברזל, ואף זכה להיפוך מגדרי בגרסה הנשית שבה אסתר רדה שרה "שלח לי תחתונים וגופיות". מה המשמעות של זה על תהליכים מגדריים שקורים בצה"ל ובתרבות הישראלית בכלל? מה התפקיד של מוזיקה בזמן מלחמה? ולמה החייל (וגם החיילת) בשיר מבקשים דווקא תחתונים? השיר "אין לך מה לדאוג" בגרסתו הנשית נוצר מתוך שת"פ בין קהילת המילואימניקיות לבין משרד הפרסום מקאן. לחידוש המילים אחראית תלמה אליגון רוז, בביצוע אסתר רדה. בפרק משתתפים: פרופ' דפנה הקר מהפקולטה למשפטים והתוכנית ללימודי מגדר. ד"ר יונתן תורג'מן מהמגמה למוזיקולוגיה. פרופ' מל רוזנברג מהפקולטה לרפואה.

בתאריך 5.12.23 נקראו 3 הנשיאות של 3 המוסדות האקדמיים היוקרתיים ביותר בארה"ב: אליזבת מגיל מאוניברסיטת פנסילבניה, קלודין גיל מאוניברסיטת הרווארד וסאלי קורנבלוט מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס לשימוע בקונגרס האמריקאי. הנושא: אנטישמיות בקמפוסים. השימוע נמשך 3 שעות, אך רגע אחד נחקק בזכרון, הפך לויראלי ואולי סיים את הקריירה של הנשים המכובדות שנקראו לעדות. כאשר נשאלו על ידי חברת הקונגרס אליס סטפניק האם הקריאות לפגיעה ביהודים בהפגנות בקמפוס שלהן מהוות אנטישמיות, הן ענו: It depends on the context. זה תלוי בהקשר. מאז ועד להקלטת הפרק הזה של הפודקסט שלנו, 2 מהנשיאות כבר הספיקו להתפטר/ ספק להיות מפוטרות. נדבר על המהות והמשמעות של שימוע בקונגרס האמריקאי, על איך נכון להכין עדים לחקירה במשפט או לשימוע, ותהינו אם הכינו אותן כראוי. האם יכול להיות שהמוסדות הכי יוקרתיים ועשירים בעולם לא השכילו לקבל ייעוץ משפטי מתאים? או אולי כוכבות האירוע, הנשיאות עצמן, לא באו מוכנות? דיברנו גם התופעה החדשה של תחרות הקורבן והאם זה משתלם, בימים אלו, להיות דווקא זה שמופלה. בפרק משתתפים: פרופ' נורית שנבל, ביה''ס למדעי הפסיכולוגיה, הפקולטה למדעי החברה נשיאת האגודה האירופאית לפסיכולוגיה חברתית עורכת דין ענבל רובינשטיין, הסנגורית הציבורית הארצית לשעבר מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב עידו פרנקו, חוקר בתחום הפולטיקה האמריקאית ודוקטורן למדעי המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב

הסרטון של העיתונאית המצרית בסמה ווהבה שפנתה בנאום בעברית לישראלים בכלל ולראש הממשלה שלנו בפרט, הפך וויראלי מאוד. הנאום שלה הפך לתופעת רשת ואפילו זכה להתייחסויות סאטיריות. מה אפשר ללמוד מהרגע הוויראלי הזה על התרבות המצרית, על האופן שבו אנחנו משתמשים בשפה ועל תקשורת בימנו? גם הפרק מארח המנחה ד''ר ג'רמי פוגל שלושה חוקרים.ות מתחומים שונים שידברו על הנושא: ד"ר מירה צורף – מרצה בכירה בחוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה, מתמחה בהיסטוריה התרבותית של מצרים בעת המודרנית. ד"ר אוון כהן מהחוג לבלשנות מומחה לפונטיקה ופונולוגיה. אבנר הופשטיין – יו"ר דסק התחקירים של אתר Times of Israel ומרצה אורח באוניברסיטת תל אביב.

מיינדפולנס היא שיטת תרגול שבה אנו מפנים את הקשב באופן בלעדי לחוויות ותופעות המתרחשות ברגע זה. ד״ר ריקרדו טרש, מהחוג לחינוך מיוחד וייעוץ חינוכי, בית הספר לחינוך, הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב מדבר על מיינדפולנס כשיטת התמודדות קוגניטיבית להתמודדות עם לחץ. בתקופה מורכבת זו, הלחץ הוא מוגבר יותר והוא משפיע ברמה הפיזיולוגית, הרגשית, הקוגניטיבית וההתנהגותית. ד''ר טרש עושה שימוש במיינדפולנס ומדגים כיצד התמקדות מוגברת במה שקורה בהווה, ממש בזה הרגע, מעלה את הרווחה הנפשית ומקל על המצב.

ד"ר מיכל קהן, מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב מסבירה למה בזמני משבר ומלחמה, שמלווים בלחץ וחרדה , איכות השינה שלנו נפגמת. אז גם אם את אתם ואתן ישנים פחות טוב מבעבר, זה נורמלי לחלוטין לתקופה, אבל יש מה לעשות. ד"ר קהן מפרטת כמה כלים שימושיים למי שרוצה לזרז את תהליך השיקום הטבעי בחזרה לשינה טובה ואיכותית יותר.