בפרק הזה נדבר על הציור של זויה צ'רקסקי, שמזכיר בסגנון את "גרניקה" של פיקאסו, שמתייחס לזוועות של השבת הנוראית ב7.10. נדבר על האופן שבו הציור משקף מגמות בהיסטוריה של האמנות, על איך אנחנו כבני אדם חשים אמפתיה ולמי, ומה הופך תמונה לוויראלית בתרבות הדיגיטלית העכשוית. גם הפעם, יארח ד''ר ג'מי פוגל שלוש חוקרות שיענו לנו על השאלות האלו: ד"ר תמר מאיר מהפקולטה לאמנויות שחוקרת את המפגש בין אמנות לאירועים משמעותיים בהיסטוריה ד"ר ענבל בן עמי ברטל מביה"ס לפסיכולוגיה וביה"ס סגול למדעי המוח, שחוקרת את הבסיס הניורולוגי של רגש האמפתיה ושל התנהגות פרו חברתיות ד"ר מירב שהם מהחוג לתקשורת בפקולטה למדעי החברה, שחוקרת התנהגות צרכנים בדגש על מדיה חברתית

בפרק ה-5 של פודקסט "הזירה" של אוניברסיטת תל אביב דיברנו על השיר "אין לך מה לדאוג" שהתפרסם במלחמת יום כיפור וחזר לחיינו שוב במלחמת חרבות ברזל, ואף זכה להיפוך מגדרי בגרסה הנשית שבה אסתר רדה שרה "שלח לי תחתונים וגופיות". מה המשמעות של זה על תהליכים מגדריים שקורים בצה"ל ובתרבות הישראלית בכלל? מה התפקיד של מוזיקה בזמן מלחמה? ולמה החייל (וגם החיילת) בשיר מבקשים דווקא תחתונים? השיר "אין לך מה לדאוג" בגרסתו הנשית נוצר מתוך שת"פ בין קהילת המילואימניקיות לבין משרד הפרסום מקאן. לחידוש המילים אחראית תלמה אלייגון רוז, בביצוע אסתר רדה. בפרק משתתפים: פרופ' דפנה הקר מהפקולטה למשפטים והתוכנית ללימודי מגדר יונתן תורג'מן מהמגמה למוזיקולוגיה פרופ' מל רוזנברג מהפקולטה לרפואה

גם אתם.ן נתקלתם.ן בתופעה האופנתית הויראלית של המילואימניקים עם השפם במלחמת ''חרבות ברזל''? התמונות והסרטונים עם הלוק המאפיין נמצאים בכל מקום. כמה מומחים.ות ניסו להסביר לנו מה עומד מאחורי הטרנד הזה. ד''ר גיא שטיבל, מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום, מתמחה בארכיאולוגיה צבאית, שגילה לנו שאופנות צבאיות היו "ויראליות" כבר בצבא הרומי. פרופ' מירה ליברמן מביה"ס למדעי הפסיכולוגיה, שקשרה בין השפמים של היום לאופן שבו אנחנו זוכרים קולטיבית את אירועי העבר. פרופ' יוסי יובל, מביה"ס לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים, שמסביר על תפקיד האבולוציוני של שיער אצל יצורים חיים ואת מהות של שאריות הפרווה, ביניהן השפם.

בפרק השלישי של פודקאסט "הזירה" שאלנו למה בעצם תולשים בעולם את תמונות החטופים. מה המשמעות של זה מבחינת יחס העולם אלינו? מהם האמצעים הטכנולוגיים שאפשרו את זיהוי החטופים? ומה היחס של היהדות לפדיון שבויים? הפרק בהשתתפות: ד"ר יואב פרומר, ראש המרכז לחקר ארה"ב בפקולטה למדעי החברה של אוניברסיטת תל אביב דור גושר, בוגר תואר שני במדע המדינה באוניברסיטת תל אביב וכיום עובד בחברת סייבר פרופ' יובל רוטמן מהחוג להיסטוריה של עם ישראל, הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב

פרופ' אבישי וול, מבית הספר להנדסת חשמל, בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב מדבר על נושא אבטחת החשבונות הדיגיטליים שלנו. החשש לפריצות לחשבונות דיגיטליים קיים כבר זמן מה, אך הוא מתגבר בתקופת מלחמה, בה אויבינו ברחבי העולם עלולים לנצל את המצב. על מנת להימנע ממצב של פריצות לחשבונות שלנו נותן פרופ' וול טיפים חשובים בנושא סיסמאות אותם ניתן ליישם כבר עכשיו.

האם הפילוסופיה יכולה לתת מזור כלשהו למה שאנחנו חווים כמדינה, כחברה, בשבועות האחרונים מאז ה- 7.10? ד''ר ג'רמי פוגל מהפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב מאמין שפילוסופיה היא קודם כל פרקטיקה קיומית שאמורה, כפי שאמר אפיקורס, "לגרש את הסבל מן הנפש". כך שאם אין לה משמעות בימים אלה, אין לה הרבה משמעות בכלל. בסרטון משתף ד"ר פוגל בכמה מחשבות ועקרונות מתוך הפילוסופיה הסטואית שאולי יכולות להיות בעלות משמעות כלשהי לכולנו עכשיו.

לייחודיות הקשר שבין בני אדם לבעלי חיים יש משמעות אף גדולה יותר בזמני משבר. ד״ר ענת בן יונתן, חוקרת יחסי אדם-חיה בתכנית קולר מנמון לזכויות ורווחת בעלי חיים, הפקולטה למשפטים, ומרצה בהקבץ לימודי אדם-חיה בתכנית הרב תחומית, הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב מסבירה כיצד זה בא לידי ביטוי בתקופת מלחמת ''חרבות ברזל''. בשימוש במקרה של משפחה מעוטף עזה שכלבתה אבדה והוחזרה אליה, מראה ד''ר בן יונתן כיצד בעלי החיים יכולים לעזור לבני משפחותיהם להתמודד עם התקופה הזו יותר בקלות ולמעשה משפרים את איכות חייהם גם בזמנים קשים אלו. ישנה תלות הדדית בין אדם לחיה וחשוב שנזכור זאת, כשבני אדם סובלים, כך גם בעלי החיים; וכשבני אדם משגשגים, כך גם בעלי החיים.

פרופ' ליאת חממה מביה''ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב מדברת על חרדה בקרב ילדים במצבי סכנה. הורים לילדים ורוצים לגרום להם לעבור את התקופה המלחיצה הזאת יותר בקלות? פרופ' חממה נותנת טיפים, כמו כן כלים פרקטיים, שמטרתם התמודדות טובה יותר עם המצב והקניית תחושת שליטה אצל הילדים. הבנת חשיבות המענה העכשוי לילדים היא משמעותית על מנת לאפשר את תפקודם והתפתחותם הבריאה.