בפרק הזה נדבר על הציור של זויה צ'רקסקי, שמזכיר בסגנון את "גרניקה" של פיקאסו, שמתייחס לזוועות של השבת הנוראית ב7.10. נדבר על האופן שבו הציור משקף מגמות בהיסטוריה של האמנות, על איך אנחנו כבני אדם חשים אמפתיה ולמי, ומה הופך תמונה לוויראלית בתרבות הדיגיטלית העכשוית. גם הפעם, יארח ד''ר ג'מי פוגל שלוש חוקרות שיענו לנו על השאלות האלו: ד"ר תמר מאיר מהפקולטה לאמנויות שחוקרת את המפגש בין אמנות לאירועים משמעותיים בהיסטוריה ד"ר ענבל בן עמי ברטל מביה"ס לפסיכולוגיה וביה"ס סגול למדעי המוח, שחוקרת את הבסיס הניורולוגי של רגש האמפתיה ושל התנהגות פרו חברתיות ד"ר מירב שהם מהחוג לתקשורת בפקולטה למדעי החברה, שחוקרת התנהגות צרכנים בדגש על מדיה חברתית

הסרטון של העיתונאית המצרית בסמה ווהבה שפנתה בנאום בעברית לישראלים בכלל ולראש הממשלה שלנו בפרט, הפך וויראלי מאוד. הנאום שלה הפך לתופעת רשת ואפילו זכה להתייחסויות סאטיריות. מה אפשר ללמוד מהרגע הוויראלי הזה על התרבות המצרית, על האופן שבו אנחנו משתמשים בשפה ועל תקשורת בימנו? גם הפרק מארח המנחה ד''ר ג'רמי פוגל שלושה חוקרים.ות מתחומים שונים שידברו על הנושא: ד"ר מירה צורף – מרצה בכירה בחוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה, מתמחה בהיסטוריה התרבותית של מצרים בעת המודרנית. ד"ר אוון כהן מהחוג לבלשנות מומחה לפונטיקה ופונולוגיה. אבנר הופשטיין – יו"ר דסק התחקירים של אתר Times of Israel ומרצה אורח באוניברסיטת תל אביב.

פרק הזה של פודקאסט "הזירה" שאלנו למה בעצם תולשים בעולם את תמונות החטופים? מה המשמעות של זה מבחינת יחס העולם אלינו? מהם האמצעים הטכנולוגיים שאפשרו את זיהוי החטופים? ומה היחס של היהדות לפדיון שבויים? הפרק בהשתתפות: ד"ר יואב פרומר, ראש המרכז לחקר ארה"ב בפקולטה למדעי החברה של אוניברסיטת תל אביב דור גושר, בוגר תואר שני במדע המדינה באוניברסיטת תל אביב וכיום עובד בחברת סייבר. פרופ' יובל רוטמן מהחוג להיסטוריה של עם ישראל, הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב

פרופ' איתי אטר מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב חקר את רמת השחיתות במדינות שונות וגילה שכאשר שומרי הסף נחלשים, רמת השחיתות עולה. אצלנו בישראל, לצערנו, רמת השחיתות עולה בשנים האחרונות, וזהו נתון שצריך לעניין את כולנו, כיון שכאשר השחיתות עולה - רמת החיים יורדת. חוקי ההפיכה המשטרית שהממשלה שואפת להעביר יחלישו עוד את היכולת של שומרי הסף לפקח על השלטון, ורמת השחיתות סבירה לעלות. פרופ' אטר מסביר למה הקיום של שומרי סף חזקים ועצמיים, שביכולתם לבקר ולפקח על השלטון, הוא הפתרון לשחיתות המאיימת לערער על הסדר הקיים.

הנושא של חובת הציות לפסיקות בית המשפט שוב בכותרות, ולכן הזמנו את פרופ' איסי רוזן צבי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב לעשות לנו סדר. אז האם חייבים תמיד להקשיב לבג"צ? ספוילר: בוודאי. תמיד. צפו בסרטון ותוכלו גם אתם לשכנע כל אחד בפעם הבאה שהנושא יעלה סביב השולחן בארוחת שישי.

כשהטקסט של ד''ר ריקרדו טרש מאוניברסיטת תל אביב, שעוסק במיינדפולנס, פוגש את הטכניקה המעניינת של הבינה המלאכותית - זוהי התוצאה. בואו לצפות בצורה קצת אחרת על המשמעות של המיינדפולנס ועל ההשפעה שלו על התמודדות בזמני משבר.

הקשר בין בריאות גופנית לנפשית הוא מרתק ועמוק. רועי ישראלי, מבית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב מספר לנו מהם היבטי ההשפעה החיובית של פעילות גופנית על רווחתנו הכללית ומציג מספר יתרונות משמעותיים שניתן להשיג דרך פעילות גופנית ביניהם הפחתת מתח וחרדה, התמודדות יעילה עם משברים, העלאת תחושת המורל והביטחון ושיפור איכות השינה. יתרונות אלו ורבים נוספים, מועילים לקיום שגרת חיים בריאה ומאוזנת, וחשובים במיוחד בתקופה מורכבת כזו.

פרופ' כרמית תדמור מהפקולטה לניהול חוקרת את המושג "כוח" ואת האופן שבו הוא משפיע על מי שיש לו כוח, וגם על מי שאין. פרופ' תדמור מציגה מחקר המראה שתחושת כוח אצל יחידים מעלה את הנטייה שלהם לשקר. אז האם כוח זה טוב או רע? ואיך אנחנו כחברה מונעים את ההשלכות השליליות של צבירת כוח ביידיי גורמים שונים בשלטון? האם נצליח לשמור על מערכת איזונים ובלמים תקנית גם אם יעברו חוקי ההפיכה המשטרית? מוזמנים.ות לצפות! סרטון זה הוא חלק מסדרת סרטונים שנוצרו בעקבות המהפכית החוקתית, כחלק מפרויקט ''הזירה''- במה אקדמית דיגיטלית אותה יזמה אוניברסיטת תל אביב כפטלפורמה לדון בנושאים אקטואליים.