top of page
חיפוש
  • תמונת הסופר/תחוקרי בי"ס לעבודה סוציאלית

הרפורמה המשפטית משפיעה לרעה על הבריאות הנפשית

מחקר חלוץ, שנערך בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, מצביע על השפעה שלילית של הרפורמה המשפטית על הבריאות הנפשית, בעיקר בקרב אלו המתנגדים לה

 


קבוצת חוקרות וחוקרים מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב (פרופ' קרני גינזבורג, ד"ר נגה צור, פרופ' גיא שילה, פרופ' בל גבריאל-פריד, פרופ' יעל בנימיני, פרופ' ליאת חממה, ד"ר ליה לוין, ד"ר חגית סיני גלזר), החוקרים בתחומי בריאות נפשית, לחץ, טראומה ומדיניות חברתית, ביצעו מחקר חלוץ לבחינת מידת ההשפעה של הרפורמה המשפטית על הבריאות הנפשית בקרב מדגם מייצג של אזרחי מדינת ישראל. המחקר בוחן שאלות מגוונות בנושאי הרפורמה המשפטית, בריאות נפשית, וחוויות במסגרת המחאות הקשורות לרפורמה המשפטית. המחקר הינו מחקר אורך – כלומר המשיבים יענו על השאלות שלוש פעמים בנקודות זמן שונות. הממצאים שיוצגו בהמשך משקפים את המצב לאחר המדידה הראשונה שהתקיימה בשבוע בו פוטר שר הביטחון (סוף מרץ 2023).


"כעת, המצב בישראל הוא ייחודי" מסבירה ד"ר נגה צור "אין מחקרים רבים בעולם על ההשלכות הרגשיות, נפשיות ותפקודיות של משבר לאומי שבבסיסו עמדות של חלקים נרחבים בציבור שסבורים שמדובר בשינוי משטרי והחלשת הדמוקרטיה. למעשה, מדובר במצב שבו עבור אלו המתנגדים לחקיקה, פעילות הממשלה יכולה להיתפס כהפרה של הסדרים חברתיים בסיסיים, כאיום ממשי על החופש של הפרט. בקרב הציבור יכולה להיווצר תחושה שהממשלה בוגדת באמון שלהם, מאחר ואינה פועלת לקידום הזכויות והרווחה שלהם. מצבים כאלה, ומה שניכר מהתחושות בשטח, יכולים להביא למצוקה גדולה. מכאן יצאנו למחקר".


כאמור, הגל הראשון של הנתונים, נאסף בשבוע שבו ישראל סערה בעקבות הודעת הפיטורים של השר גלנט, המחאות התגברו, התקיימה המחאה הראשונה הגדולה של תומכי הרפורמה המשפטית, ולאחר ההחלטה על השהיית התוכנית לצורך הידברות.

מדגם המחקר, כלל 876 משיבות ומשיבים, המהווים מדגם מייצג של החברה הישראלית במדדים הסוציו-דמוגרפיים (כגון גיל, מגדר, מצב סוציו-אקונומי, אזור מגורים, דת, ומידת דתיות). המדגם מייצג מבחינת מדדים אלו את האוכלוסייה היהודית החילונית, המסורתית והדתית; תתי המדגם, החרדים והערבים, הטרוגניים ומייצגים את האוכלוסייה ברוב המדדים.

"מבין המשיבים, כשליש (28.4%) תומכים באופן מלא ברפורמה המשפטית המוצעת" מציין פרופ' גיא שילה. "כשליש (32.4%) מתנגדים באופן מלא לרפורמה, ואילו האחרים נחלקים לשתי קבוצות - והם אנשים אשר מתנגדים חלקית או תומכים חלקית ברפורמה משפטית. מתשובות המשיבים לשאלות השונות, ומסקרים נוספים שנערכו בחודשים האחרונים, סביר שאלו שתומכים או מתנגדים חלקית לרפורמה המשפטית, הם אלו שסבורים שיש צורך ברפורמה במערכת המשפט, אך אינם שלמים עם כלל סעיפי הרפורמה המוצעת על ידי הממשלה".


הבדלים דמוגרפיים מובהקים נמצאו בין שתי קבוצות בולטות – בין אלו שמתנגדים לרפורמה באופן מלא לבין אלו שתומכים בה באופן מלא. המשיבים המתנגדים באופן מלא לרפורמה, מתאפיינים ברוב של נשים, גילם הממוצע גבוה מעט יותר, מגוונים מבחינת מצבם המשפחתי, בעלי פחות ילדים, כוללים גם קבוצה משמעותית של אזרחים לא יהודים, והם חילונים יותר בהשוואה לאלו שתומכים באופן מלא ברפורמה (הכוללת רוב מוחלט של נשואים, יהודים, ועם שיעור גבוה מאד של דתיים וחרדים).

בבחינת המדדים הקשורים לבריאות נפשית, נמצאו הבדלים מובהקים בין ארבע הקבוצות במדדי הדיכאון, הלחץ האקוטי, והערעור של האמונות הבסיסיות ביחס לחיים. כך, ניתן לראות הבדלים מובהקים בין אלו המתנגדים לרפורמה המשפטית (באופן מלא או חלקי), לבין התומכים בה (באופן מלא או חלקי) בפריטי שאלון הדיכאון. המתנגדים לרפורמה חווים עצבנות, חרדה, מתח, דיכאון וחוסר תקווה, חוסר מסוגלות להפסיק לדאוג, וחוסר הנאה ועניין, בשיעורים גבוהים משמעותית בהשוואה לתומכים ברפורמה. פרופ' קרני גינזבורג, חוקרת בתחום הטראומה, מסבירה כי הממצאים מצביעים על כך שהמצב החברתי-פוליטי במדינה מהווה למעשה מצב של לחץ אקוטי, שיש לו תגובות המאפיינות אנשים שעברו טראומה. גם אחרי שלוקחים בחשבון גורמים שיכולים להסביר את רמת הדיכאון של המשיבים, הלחץ האקוטי, וערעור האמונות הבסיסיות, נותרים הבדלים משמעותיים (מובהקים סטטיסטית) בין המתנגדים לרפורמה, שדיווחו על יותר סימנים של דיכאון, לבין התומכים בה. על כן נראה כי תגובות אלו של המתנגדים לרפורמה קשורות לפעילות החקיקה עצמה והמשמעות שיש לה עבור האזרחיות והאזרחים בישראל".

הבדלים דומים נמצאו גם בשאלון הבוחן לחץ אקוטי, כאשר שיעור המשיבים מקרב אלו שמתנגדים לרפורמה (באופן מלא או חלקי), החווים תסמינים כגון חוויות טורדניות חוזרות הקשורות למצב, קושי להירדם ולישון, עצבנות ורוגז, וערנות לסכנות אפשריות, גבוה באופן משמעותי ומובהק בהשוואה למשיבים שתומכים ברפורמה (באופן מלא או חלקי).

הבדלים משמעותיים נמצאו לא רק בתסמיני לחץ, טראומה ודיכאון. נראה, כי הרפורמה המשפטית והמצב בישראל בעקבותיה, משליכים גם על אמונות החיים הבסיסיות של המשיבים. כך, משיבים שמתנגדים לרפרומה (באופן מלא או חלקי), חווים שיעורים גבוהים של ערעור באמונות בסיסיות, ושואלים את עצמן ועצמם שאלות הקשורות לחברה הישראלית בכללותה, שייכותם אליה, עתיד המדינה, והמשך החיים בישראל, בהשוואה לאלו התומכים ברפורמה המשפטית (באופן מלא או חלקי).

גם מבחינת שימוש בחומרים ממכרים, נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצה של תומכי הרפורמה בצורה מלאה, לזו של מתנגדי הרפורמה בצורה מלאה. בקרב המשיבים שמתנגדים לרפורמה בצורה מלאה, חלה עליה משמעותית בשימוש בחומרים פסיכואקטיביים (עישון, שתית אלכוהול, שימוש בתרופות מרשם להרגעה, ושימוש בתרופות ללא מרשם), בהשוואה לאלו התומכים ברפורמה. פרופ' בל גבריאל פריד, חוקרת בתחום ההתמכרויות, מסבירה כי "אנשים מגבירים את השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בתקופות משבר, כאמצעי להתמודדות עם לחץ וחרדה. ממצא זה מדליק נורה אדומה, שכן הוא מעיד שאנשים מרגישים שהם לא יכולים להתמודד עם הלחץ בעצמם ופונים לגורמים חיצוניים כגון שימוש בתרופות מרשם, אלכוהול ועישון. הממצא הזה מדאיג, כי למרות האפקט המרגיע המיידי, עשויות להיות לכך השפעות שליליות בטווח הקצר והארוך. בטווח הקצר אנחנו מדברים על פגיעה בתפקוד וחשיפה מוגברת יותר למצבים מסכנים, ובטווח הארוך עלולה להתפתח התמכרות אצל חלק מהמשתמשים".

בנפרד מניתוח הנתונים הקשור לבריאות הנפשית והפיזית של המשיבים, שנערך תוך בקרה על משתנים מגוונים, המחקר מספק נתונים ראשונים על החוויות אותן חווה הציבור במסגרת המחאות המתקיימות (נגד ובעד הרפורמה). כמחצית מהמתנגדים לרפורמה (באופן מלא או חלקי), השתתפו בחודשיים האחרונים בהפגנות, לעומת כעשירית מתומכי הרפורמה (באופן מלא או חלקי). אלו שמתנגדים לרפורמה, חוו חוויות שליליות במסגרת ההפגנות, הכוללות פציעות, תחושת איום, תקיפות מילוליות ופיזיות, בשיעור של פי שתיים או שלוש בהשוואה למשיבים שתומכים ברפורמה.

עורכי המחקר תמימי דעים שהממצאים הראשונים של המחקר חמורים ומטרידים. "מדברים רבות על החוסן הלאומי", מסבירה ד"ר נגה צור "והממצאים הראשוניים של המחקר שערכנו פורטים זאת לפרטים. התמונה הנגלית לעין היא של תסמיני מצוקה ודיכאון ששיעורים משמעותיים בציבור חשים, ועלולות להיות למצב זה השלכות גם בטווח הארוך". החוקרים מציינים, כי בעוד שההשלכות השליליות על הבריאות הנפשית חמורות יותר בקרב מתנגדי החקיקה, בהתבוננות רחבה ניתן לראות אינדיקציה למצוקה בקרב יותר ממחצית מן האוכלוסיה, בהרבה מדדים. מצב זה מסכן את עמידותה של החברה. פרופ' קרני גינזבורג מסכימה, ומוסיפה כי "אנו ממשיכים בניתוח הנתונים, במטרה לבחון מה קורה לאנשים שחווים את ההשלכות השליליות על הבריאות הנפשית לאורך זמן, ומהם המנגנונים שיכולים להסביר שינויים אלה. בנוסף, הגלים הנוספים של המחקר, בהם נחזור לאותם משיבים לבחון שינויים במדדים שנבדקו בגל הנוכחי, יוכלו לסייע לנו לבחון שינויים בבריאות הנפשית, לחיוב או לשלילה, בהתאם לשינויים במדיניות ובהליכי החקיקה שייערכו בהמשך".



מאת: חוקרי בי"ס לעבודה סוציאלית

מוסד אקדמי: אוניברסיטת תל אביב

תחום המחקר שלי: מדעי החברה




Comments


bottom of page