החוסן נפגע, אך עדיין ניתן לחזק אותו

כך תחזקו את החוסן האישי והלאומי בזמני חירום

בעת חירום זו, בה אנו עומדים מול מגוון אתגרים – הצורך החיוני להחזרת כלל החטופים, לחימה במספר גזרות, התקפות חסרות תקדים על ישובים אזרחיים ועוד, היכולת של המדינה להתמודד בהצלחה עם האיומים העומדים כנגד, נשענת בראש ובראשונה על חוסנה של החברה הישראלית.

מהו חוסן?

חוסן מתייחס ליכולת של הפרט (חוסן אישי) או החברה (חוסן לאומי) להתגבר על המכשולים הניצבים בעת משבר, להתאושש ולחזור לתפקוד לפחות ברמה הטרום-משבר או אף להתעצם. החוסן האישי מורכב ממידת היכולת של הפרט לסבול את מצב הדחק, להסתגל לשינויים המתחייבים, לשמר את תחושת הביטחון ואת האמון בעצמנו. לעומת זאת, החוסן הלאומי מורכב מהאמון בהנהגת המדינה, אמון במוסדות המדינה (כדוגמת הצבא, המשטרה, התקשורת, מערכת החינוך, מערכת המשפט וכו'), סולידריות (אינטגרציה חברתית) ותחושת החיבור למדינה (פטריוטיות, מידת האמון שהמדינה דואגת לי).

נמצא במחקרים שונים, לרבות במלחמה הנוכחית, כי רמות החוסן האישי והלאומי עולות בעת משבר. זה משקף את ההתגייסות שלנו, ברמת הפרט וברמת החברה הקולקטיבית, ליעד המשותף של הגנה על המדינה והרצון לחזור לימים טובים יותר. עם זאת, חוסן אינו דבר סטטי.

במגמה לחזק את החוסן האישי, מומלץ כי כל אחד מאתנו יפעל בארבעה מישורים עיקריים: בניית ושמירת שגרה, גם בתקופה קשה זו; המנעות מחשיפת-יתר לחדשות ושמיעת סיפורים קשים אודות ההתרחשויות; הקפדה על ביצוע עיסוקים שונים (עבודה, התנדבות או כל עיסוק מהנה אחר כדוגמת עבודה בגינה, אומנות או פעילויות אחרות); ומתן וקבלת תמיכה. מתן סיוע לאחר מסייע גם לכל אחד ואחת מאתנו להתחזק.

שני משתנים מרכזיים נמצאו כמנבאים את רמת החוסן הלאומי – רמת התקווה ומידת התמיכה בממשלה. חיזוק כל אחד מהמשתנים הללו מחייב פעילות של הנהגת המדינה על מנת לסייע לאזרחים לצלוח בהצלחה את האתגרים הקשים העומדים בפנינו. מנהיגות מאחדת הינה צו השעה. שיתוף הציבור במידע אמין, הקפדה על שקיפות (ככל הניתן, בהתחשב במגבלות הבטחוניות) וחיזוק הביטחון (ברמת מעשים ולא סיסמאות) יגבירו את התקווה הקולקטיבית ויחזקו את החוסן החברתי והלאומי של כולנו.

מאת: פרופ' ברוריה עדיני, ראש החוג לניהול מצבי חירום ואסון בביה"ס לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה, באוניברסיטת תל אביב.