top of page

איך נמזער את ההשפעה השלילית שיש לחרדה על הלמידה

  • ד''ר עידית אדלר וד"ר אילנה דובובי
  • 20 בנוב׳ 2023
  • זמן קריאה 2 דקות

נשות ואנשי חינוך? כך ניתן לצמצם את הנזק של תחושות החרדה של התלמידים.ות בזמנים מורכבים



התלמידים והתלמידות שלנו, כמו יתר תושבי מדינת ישראל, נמצאים במצב של חרדה בעקבות האירועים הקשים שאנחנו חווים. אתם באמת חושבים שמישהו יכול ללמוד במצב כזה?


מהן ההשלכות של תחושות החרדה על הלמידה? ואולי הכי חשוב - מה אנחנו, אנשי ונשות החינוך יכולים לעשות על מנת לצמצם את הנזק של תחושות החרדה?

את השאלות האלה התחלתי לשאול ולחקור כבר בעקבות מגיפת הקורונה ששיבשה את הלימודים והתאפיינה ברמות גבוהות של אי וודאות וחרדה.


מהמחקר שלנו עלה כי סטודנטים וסטודנטיות חוו בתקופת הקורונה רמות גבוהות של חרדה, שהגבירה את תחושת השעמום, שהיא תחושה שלילית שגורמת לחוסר מוטיבציה וחוסר עוררות. תחושת השעמום בתורה פגעה ביכולתם של הסטודנטים והסטודנטיות ללמוד: לבצע משימות ולעמוד בלוחות זמנים, להשקיע מאמץ בלמידה, להקשיב, להתרכז וליזום.

תחושת השעמום פגעה גם במעורבותם הרגשית בלמידה, והפחיתה את העניין שלהם בתכנים הנלמדים, ההתלהבות, יצר הסקרנות, ההנאה, ושביעות הרצון מהלמידה.


בעוד שאין באפשרותנו כמורים ומורות להפחית את החרדה, אנחנו יכולים לצמצם את תחושת השעמום, ובכך למזער את ההשפעה השלילית שיש לחרדה על הלמידה.

לכן, המסר העיקרי של המחקר הוא שבשעת אי וודאות, משבר, וחירום, בה חווים התלמידים רמות גבוהות של חרדה, חשוב מאוד לנקוט בפדגוגיות שיפחיתו את תחושת השעמום, ובכך יצמצמו את הפגיעה של החרדה על תפקודי התלמידים ומעורבותם הרגשית בלמידה.


איך עושים את זה? יש לי כמה רעיונות בשביל אנשי ונשות החינוך שאולי צופים עכשיו בסרטון שלי.

קודם כל – מנסים להגביר את תחושת הערך של המשימה הלימודית בעיני התלמידים. אתם מכירים את התלמידים והתלמידות, משפחותיהם, ואת הקהילה אליה הם משתייכים. תנסו לחשוב: איך הנושאים שאתם מלמדים מתקשרים לחוויות ולהתנסויות היומיומיות של התלמידים? נסו לצאת מתוך עולמות התוכן שלהם, וללמד דרכם את העקרונות או הרעיונות באופן שיתפסו בידי התלמידים כרלוונטיים לחייהם.


במקביל, חשוב גם להגביר את תחושת היכולת של התלמידים והתלמידות לבצע את המשימה. אל תורידו את הרמה של המשימה, אלא ספקו לתלמידים תמיכה כך שיוכלו לבצע אותה בצורה מיטבית, למשל:

קבעו מפגשים אישיים וסייעו באופן פרטני.

ספקו הסברים מרובים ומפורטים.

פשטו משימות מורכבות, או חלקו אותן לתת משימות.

שלבו משימות בקבוצות שיספקו תמיכה רגשית-חברתית.


הוראה מיטבית בתקופת אי וודאות היא משימה מאוד מורכבת, אך משמעותית במיוחד כיוון שיש ביכולתה לשמש כאמצעי מגן בפני נזקי החרדה. ואנחנו – חלק מהמשימה החשובה הזו.


מאת: ד"ר עידית אדלר, החוג לחינוך מתמטי, מדעי וטכנולוגי, בית הספר לחינוך, הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב; ד"ר אילנה דובובי, החוג לסיעוד, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב.













תודה על הנכונות שלך להשתתף בזירה!

צוות האתר יעבור על ההודעה שלך.

הערות/שאלות מתאימות יפורסמו.

נשמח לשמוע ממך

יש לך הצעות או הערות לגבי התכנים בזירה?

רוצה לשאול שאלה או להגיב לאחד התכנים שפורסמו? אפשר לעשות את זה בקלות כאן בטופס.

כתבו לנו את השאלות או הערות שלכם.ן, והאם תרצו לפרסם אותן.

צוות האתר יעבור על מה שתשלחו ויפרסם את התגובות והשאלות המתאימות. ניתן לפנות אלינו גם במייל: 

adiwalzer@tauex.tau.ac.il

© 2023 ע"י אוניברסיטת תל-אביב

bottom of page