רק 26% מהציבור תומך ברפורמה, ורבים חוששים מהשלכות שליליות ברמה האישית בתחומים רבים
הסבר כללי על סקר אתר הזירה
אתר "הזירה" מקיים סקר מתמשך במטרה להבין את דעת הקהל בנוגע לרפורמה המשפטית ואת ההבנה של הציבור ביחס להצעות החוק השונות. הסקר מהווה מדגם מייצג של הציבור בישראל.
על ממצאי הסקר הראשון שערכנו ניתן לקרוא כאן.
הסקר השני שבוצע ביוזמת "הזירה" התקיים בתאריכים 9 עד ה-16 למרץ, כלומר טרם פרסום מתווה הנשיא הרצוג בערב ה-15 למרץ. ככזה, הוא מקדים חלק גדול מההתפתחויות המשמעותיות שקרו בימים שאחריו: פרסום מתווה הנשיא ושלילתו על-ידי הקואליציה, דחיית חלק מהחקיקה למושב הכנסת הבא ובו בזמן התקדמות מואצת להעברת מספר חוקים אחרים, בראשם שינוי הועדה למינוי שופטים. לצד זאת, הסקר התקיים בעת ההחרפה בהיקף ואינטנסיביות המחאות נגד הרפורמה, כולל חסימות כבישים ועימותים עם המשטרה.
עיקר חשיבותו של הסקר השני, אפוא, הוא במיפוי מידת השינוי והיציבות בדעת הקהל כלפי החקיקה דווקא בימים שקדמו להתפתחויות הדרמטיות בפן הפוליטי. כפי שיפורט מיד, הממצאים מראים מגמות של התחזקות ההתנגדות לרפורמה בדעת הקהל על-חשבון שיעור המתלבטים, גידול באחוז הנשאלים שמכירים את פרטיה וחוששים מהשלכותיה וכן גידול בשיחות והעברת מידע על אודותיה, בפרט בין חברים ומשפחה. יותר נשאלים אף העידו שהשתתפו במחאות והתבטאו ברשתות החברתיות, למרות שהם נותרים מיעוט יחסי.
התמיכה ברפורמה המשפטית נותרה נמוכה, ציבור המתנגדים הולך וגדל
מידת התמיכה הנמוכה ברפורמה נותרה דומה בשני הסקרים:26% בסקר השני לעומת 29% בסקר הראשון. עם זאת, ניכר גידול בקרב המתנגדים, בעיקר על חשבון פחות מתלבטים שישבו על הגדר בעבר: בסקר הראשון, שיעור המתנגדים לשינויי החקיקה עמד על 41% בעוד ש-30% התלבטו או נמנעו, ואילו בסקר השני שיעור המתנגדים גדל ל-51% בעוד שהמתלבטים והנמנעים ירדו ל-24%.
החרדות מפני השלכות הרפורמה מתעצמים
הגידול בהתנגדות לשינויי החקיקה משתקפים גם בהתעצמות החרדות מפני השלכותיה הן בפן האישי והן בפן החברתי. בראש החששות ברמה האישית, כמחצית הנשאלים צופים שהרפורמה תרע את מצב זכויותיהם (52% לעומת 40% בסקר הקודם) ותפגע במצבם הכלכלי (48% לעומת 36% בסקר הקודם). גם החששות שתפגע בחינוך ילדיהם, תשבש את חיי יומם, תרע את ביטחונם האישי ותדרדר את המצב הביטחוני נעים בין 41% ל-46% מהנשאלים (לעומת 32%-39% בסקר הקודם). כתמונת ראי לכך, שיעור המעריכים כי הרפורמה דווקא תשפר את חייהם באחד מהתחומים הללו צנח לטווח שבין 11% ל-22% בלבד לעומת טווח שהגיע עד 30% בסקר הראשון.
מעבר לפן האישי, יותר נשאלים גם צופים שהרפורמה תרע את מצבו של הציבור הכללי (55% לעומת 46% בסקר הראשון) ושל אוכלוסיות אחרות בחברה: 58% מאמינים שהשינויים ייפגעו בערבים (52% בסקר הקודם) ובין 50% ל-55% צופים הרעה במצבם של מעמד הביניים, נשים, השכבות החלשות, חילונים ולהט"בים (38%-44% בסקר הקודם). בה בעת, שיעור המשוכנעים שהרפורמה תיטיב עם חרדים ועם מתנחלים גדל מ-45%-46% בסקר הקודם ל-56%-57% בסקר השני. במילים אחרות, זיהוי מרוויחי ומפסידי הרפורמה – החרדים והמתנחלים לעומת כל השאר – נותרה דומה, אולם יותר נשאלים השתכנעו בכך בימים שחלפו בין הסקרים.
הציבור יותר מעודכן ויותר מתעניין
יתכן כי הגידול בהתנגדות, בפרט מצד אלו שבעבר נותרו על הגדר, קשור בהיקפי עיסוק והתעמקות הולכים וגדלים בפרטי הרפורמה.
83% מהנשאלים העידו על מידת עניין בינונית או גבוהה בשינויי החקיקה, גידול בהשוואה ל-73% בסקר הקודם. בעוד שבסקר הראשון 42%-53% טענו שברורים להם השינויים המוצעים בפסקת ההתגברות, ביטול עילת הסבירות ושינוי מעמד היועצים המשפטיים, שיעורם עלה כעת ל-52%-61%. גם מידת ההבנה של השינויים המרכזיים יותר, בוועדה למינוי שופטים וביכולת של ביהמ"ש לפסול חוקים, גדלה מ-75% בסקר הקודם ל-80%-82% בסקר השני.
פחות סומכים על התקשורת, מתעדכנים משיחות מרשתות חברתיות
לאור הגידול בהתנגדות לרפורמה ובהבנת פרטיה, מעניין לראות את השינוי במקורות המידע של הנשאלים בהשוואה לסקר הראשון. בשני הסקרים, המקור העיקרי עליו מסתמכים רוב הנשאלים הוא התקשורת, אולם שיעור זה ירד מעט מ-67% ל-62%. לעומת זאת, שיעור הנשאלים שהעידו שמקורות המידע שלהם על החקיקה הם חברים ומשפחה באמצעות שיחות ורשתות חברתיות גדל מ-24%-26% בסקר הראשון ל-34%-35% בסקר השני. פוליטיקאים, לעומת זאת, נותרו מקור מידע משני שצוין רק על-ידי מיעוט קטן מהנשאלים (17% בסקר הנוכחי ו-15% בסקר הקודם). כלומר, העיסוק בחקיקה מחלחל יותר ויותר לרשתות בין-אישיות קרובות בד בבד עם הגידול בהתנגדות לה.
אז מה עושים?
למרות הגידול בהתנגדות לחקיקה והחששות מפניה, מרבית הנשאלים לא נוקטים בפעולות התנגדות אקטיביות. כשיקוף למידת העניין הגבוהה ברפורמה, הפעולות הפופולריות ביותר הן לשוחח על כך עם חברים (54% מהנשאלים) והמשפחה (49%), אולם לא חל שינוי בכך בין שני הסקרים (51% ו-49%, בהתאמה, בסקר הראשון). יתרה מזאת, בשני הסקרים כרבע מהנשאלים (25% בסקר השני ו-28% בסקר הראשון) הודו שלא עשו אף אחת מהפעולות האפשריות עליהן שאל הסקר, כולל לשוחח על הרפורמה.
ועם זאת, על אף שעדיין מדובר במיעוט מהנשאלים, כן ניכר גידול מסוים בהתנגדות פעילה. בפרט, שיעור הנשאלים המעידים שהשתתפו במחאה גדל מ-10% בסקר הראשון ל-17% בסקר השני, ממצא שהולם את הגידול ההדרגתי במספר המוחים במהלך תקופת הסקר. חל גידול גם באחוז הנשאלים שכתבו על הרפורמה ברשתות החברתיות (11% לעומת 5% בסקר הראשון). לבסוף, שיעור הנשאלים שחקר עוד על נושא הרפורמה גדל מ-22% בסקר הראשון ל-27% בסקר השני, סימן נוסף לעניין ולזמן הגדלים ששינויי החקיקה תופסים אצל חלק רב יותר מאזרחי המדינה ואולי גם להמשך מגמת ההתגבשות ההדרגתית של דעת הקהל נגדה.
מאת: ד"ר אלון יקטר
מוסד אקדמי: אוניברסיטת תל אביב
תחום המחקר שלי: מדע המדינה
הדוא"ל שלי: ayakter@tauex.tau.ac.il